|
|
עמוד:15
1 . 1 רקע בתחילתה של המאה ה - 21 ניצבת מערכת החינוך בישראל בפני מציאות שונה מזו שקבעה את דרכי התנהלותה ואופן פעילותה בעבר . שינויים שחלו במבנה המשפחה , בתרבות ובחברה , בתפישת תפקיד המדינה ובשוק התעסוקה , ולצדם שפע של התפתחויות טכנולוגיות מואצות _ מחייבים את המערכת לשקול מחדש את היערכותה ואופני פעילותה . קצב השינויים מחייב שבחינת המערכת את עצמה ואת אופני התאמתה למציאות תהיה דינמית ומתמדת _ לא ניתן לחשוב עוד על פתרונות שיתאימו לשנים רבות . מערכת החינוך היא אחת המערכות המשמעותיות האחראיות להכשרתם של צעירי החברה ולהשתלבות תקינה ופעילה שלהם בה . מוסכם בקרב הוגים וחוקרים ששינויים והתפתחויות בכל המישורים המפורטים לעיל ימשיכו לקרות גם בעתיד הנראה לעין . מצב זה מחייב את המערכת להיערך ולפעול בצל אי -הוודאות הנוגעת לטיבו ומהותו של העתיד שאליו היא מחנכת את תלמידיה . המצב אינו ייחודי לישראל , כלל המדינות המפותחות מדווחות עליו , אף כי בחיפוש אחר פתרונות יש צורך להתחשב בתנאים הייחודיים שבהם פועלת המערכת בישראל . על רקע זה פנה בסוף שנת 2010 ד״ר שמשון שושני , אז מנכ״ל משרד החינוך , אל היזמה למחקר יישומי בחינוך וביקש ממנה להקים ועדת חוקרים בלתי תלויה שתעסוק בשאלה רחבת - ההיקף כיצד יכולה מערכת החינוך להיערך למתן מענה לצורכי החברה בעוד ח״י שנים . הגדרת טווח שנים שכזה מצביעה על ההבנה שיש לחשוב היום כיצד יוכשרו ילדים המתחילים בימים אלו את דרכם במערכת החינוך , כך שבתום לימודיהם יהיו כשירים להתמודד כראוי עם מציאות שונה ולאו דווקא ידועה וברורה . גב׳ דלית שטאובר , שהחליפה את ד״ר שושני , נפגשה עם הוועדה בראשית שנת , 2012 איששה את הצורך ואת הציפייה מהוועדה להתוויית קווים לאסטרטגיה למדיניות , וציינה שבתקופתנו גם תכנון לחמש שנים מראש כולל אי-ודאות , מצד אחד , ומצד שני , רבים מהדברים שיסומנו כמתאימים לעתיד _ הם או ניצניהם _ כבר נמצאים במערכת היום . זה המקום לציין כי בשנים האחרונות ניכר שינוי בהלכי הרוח המפעמים בשדה החינוך . תרמו לו הרפורמות שפרופ׳ יולי תמיר החלה בהן בתקופת כהונתה כשרת החינוך והמשיך בהן השר גדעון סער , שהחליף אותה בתפקיד . יש לשער שגם המחאה החברתית של קיץ 2011 תרמה לשינוי הזה בהתייחסותו של הדור הצעיר למצב החינוך בארץ . יותר ויותר צעירים משכילים ובעלי ניסיון מחפשים כיום משמעות בעבודה כמורים ומחנכים . המטרות שהוצבו כדי לענות על שאלות אלו היו : שינויים שחלו במבנה המשפחה , בתרבות ובחברה ולצדם שפע של התפתחויות טכנולוגיות מואצות – מחייבים את מערכת החינוך לשקול מחדש את היערכותה ואופני פעילותה . ניצנים של רבים מן הדברים שיסומנו כמתאימים להיערכות הנדרשת כבר נמצאים במערכת כיום . המטרות העיקריות שהוצבו בפני הוועדה היו : 1 ) לסקור ידע מחקרי רלוונטי להיערכות למאה ה - 21 במערכת החינוך בישראל . 2 ) לבחון מיומנויות וכישורים שצריכים לעמוד במוקד החינוך של צעירים בתקופתנו . 3 ) לבדוק אם אפשר להקיש מיוזמות מקומיות וממלכתיות כיום על היערכות עתידית של כלל המערכת . . 1 מבוא
|
|