|
|
עמוד:10
המאבק כשלעצמו – והצלחתו – אמנם הרחיבו את גבולות הדמוקרטיה הליברלית , אך הדבר נעשה תוך קריאת תיגר על יסודותיה ומוסדותיה , ולא כחלק מובן מאליו של הפרויקט הדמוקרטי ליברלי . מורכבות הקשר בין דמוקרטיה לפמיניזם באה לידי ביטוי גם בעובדה , שכיום , בתחילת המאה ה , 21 רמת הייצוג של הנשים במוקדי הכוח הקובעים את " הטוב המשותף" היא , ככלל , רמת ייצוג נמוכה . עדיין אין לנשים במדינות הדמוקרטיות ליברליות ייצוג שווה לזה של גברים , גם לא ייצוג הולם ואף לא ייצוג סביר , חוץ מבמדינות הסקנדינביות . ובמקביל , בעידן שהנטיגטון מגדירו " הגל השלישי של הדמוקרטיזציה , " הנשים עדיין מודרות ממוקדי הסמכות והשליטה במדינות שונות העוברות תהליכי דמוקרטיזציה באסיה , באפריקה , בדרום אמריקה ובמזרח אירופה ; בהקשר זה אף קורה שייצוגן של הנשים במוסדות הנבחרים במדינות אלה נמוך יותר בהשוואה לעבר , לפני תחילתם של אותם התהליכים . אין פלא אפוא שממוצע הייצוג של הנשים בכל הפרלמנטים בעולם בשנת 2005 עמד על ; 16 . 2 % כמו כן , אין פלא שבאותה שנה הנשים היוו רק 14 . 3 % מהנבחרים המכהנים כשרי ממשלה בעולם . זאת ועוד : כיום , למרות אותם תהליכי דמוקרטיזציה המאפיינים את סוף המאה ה 20 ותחילת המאה ה , 21 זכויות האדם של הנשים בעולם עדיין מופרות באופן שיטתי ומסיבי . חירותן של חלק נכבד מהנשים עדיין מוגבלת עד מאוד , בין היתר כיוון שאין להן את הזכות הבסיסית להחליט באשר לגופן ולמיניותן ; הזכויות של חלק משמעותי של הנשים בעולם לרכוש ולקניין עדיין מצומצמות ביותר , כשבמקביל , מנועי הקפיטליזם הגלובלי 2 אנו משתמשים כאן במושג " הטוב המשותף" כחלק מהאתוס הדמוקרטי ליברלי בהתאם למסורות הרפובליקנית והליברלית כאחד . 3 על סוגיית " הגל השלישי של הדמוקרטיזציה" . Huntington 1996 : ר' הנטיגטון טוען ש"הגל השלישי' של הדמוקרטיזציה החל בפורטוגל ב 1974 והתפשט לאמריקה הלטינית , לאסיה , לאפריקה ולמזרח אירופה . קריסתה של ברית המועצות לשעבר ב 1991 היתה אחת מנקודת המפנה הקריטיות בהתפתחות זו . על פי אותו חוקר , " הגל הראשון" של הדמוקרטיזציה נמשך מסוף המאה ה 18 עד מלחמת העולם הראשונה , תקופה שבה קמו " מדינות הלאום" הראשונות . דעיכת " הגל הראשון" קשורה למלחמת העולם הראשונה , לעליית הפשיזם והקומוניזם ולמלחמת העולם השנייה . " הגל השני" מתייחס לתקופת הדה קולוניזציה , אחרי מלחמת העולם השנייה עד תחילת שנות השישים של המאה ה , 20 תקופה שבה " המלחמה הקרה" הגיעה לשיאה . על נושא זה ר' גם : . Croissant , & Merkl 2004 בהקשר זה , חשוב לזכור כי " דמוקרטיזציה [ ... ] היא תהליך שאמור להוביל מהתפוררות של דיקטטורה לכינונה של דמוקרטיה . אלא שלא תמיד מגיע התהליך הזה לכלל השלמה . במדינות שעוברות תהליכי דמוקרטיזציה יש לעתים מזומנות מצבים של אי יציבות המתאפיינים , בין השאר , באלימות . מצבים מעין אלה עשויים להידרדר למעשי טבח , למלחמת אזרחים , ואף למלחמות בין מדינות . כך היה , למשל , בשנות התשעים ביוגוסלביה לשעבר , בגרוזיה , בסרי לנקה , בקניה , בזימבבווה ובבורונדי , וכך היה גם ברואנדה" ( נויברגר . ( 150 : 2005 ; Parliamentary-Inter Union 2006 b : 2 , 6 4 להלן : . IPU
|
|