|
|
עמוד:9
אחד מופרע על ידי רוכסן , והאחר - על ידי שרוכי נעליים החוצים את מרכז התצלום . יש בהם עירוב בין הנוף החיצוני לבין הפרטי והאינטימי ביותר , המעלה על הדעת את האיחוד בין האמנית לסביבה ואת אלמנט ההחפצה בדיוקן של אלדנה רונית כץ . הרוכסן פתוח קמעה , בעוד השרוכים רכוסים היטב . האם הם סוגרים את האמנית ומונעים ממנה ליהנות מן הנוף ? האם יש כאן רמז לתשוקה מינית ? דבי קמפל מציירת מחלונה תמונת נוף עירוני של ירושלים : בתי אבן בעלי חלונות אטומים , בלתי חדירים , ערוכים במעין גריד בעל מקצבים חוזרים של דודי שמש , כבסים תלויים , גגות רעפים , חלונות ומרפסות . נאור וכסלר מזכירה את מאמרה של רוזלינד קראוס על הגריד באמנות המודרנית , ) Grids" , " rOctobe , vol . 9 , 1979 ( בהקשר למשחק השקוף אטום . לדבריה , יש התאמה בין הגריד למציאות , ובכך הוא משקף את החומר . בד בבד , כל יחידה פרטנית בגריד מהווה מפלט מן המציאות , ויוצרת אשליה מיסטית , הקשורה לאמנות דתית . אצל מאיה ז"ק הגריד ברור פחות . עם זאת ניכר כי בבסיס העבודה מצויים סדר וארגון הנובעים ממחקר מדעי . על מנת להגיע לשחזור מלא של דירה טיפוסית של יהודי ברלין ראיינה ז"ק אנשים ממוצא גרמני ונברה בספרות על יהדות גרמניה . האמנית עומדת כצופה מבחוץ ומביטה פנימה . היא הופכת אותנו לשותפים בהצצה שלה לתחומם הפרטי של הזרים , אך שאיפתה היא לפרוץ לעבר עולמות נעלמים . היא חודרת לעולמם של אנשים שתרבותם נכחדה . בכך היא פורצת את מחיצות הזמן , ומשתפת אותנו במסעה בזמן . הגריד מקבל משמעויות נוספות בעבודתה של אסתר שניידר , כ ו ת ל ס ו פ ר מ ט י ס ט י . הסופרמטיזם הוא סגנון אמנותי השייך לתנועת הקונסטרוקטיביזם באוונגארד הרוסי . זוהי אמנות ללא אובייקט ; אמנות של קומפוזיציות המורכבות מצורות גיאומטריות פשוטות , שבאמצעותן ניסו האמנים להביע רעיונות מטאפיזיים . את המונח טבע קזימירמאלביץ , ' שבספרומקוביזם ופוטוריזם לסופרמטיזם : הריאליזםהחדשבאמנותמ 1913 כתב : " בחלל הנרחב של מנוחה קוסמית הגעתי לאולם הלבן של היעדרות האובייקטים , שהוא הביטוי הנעלה ביותר ללא כלום החשוף . " הלא כלום או הריק הוא גם ביטוי לאלוהות ולקדושה . הוא מאפשר הרהור והתבוננות . הגדרת העבודה ככותל סופרמטיסטי מרמזת גם על הזיקה בין סופרמטיזם לאדריכלות . אדריכלים דוגמת לה קורבוזיה , ולטר גרופיוס וחריט ריטפלד הושפעו מזרם זה . שניידר מסבה את הדיון לפן הפמיניסטי . במקום כותל אטום בעל צורות גיאומטריות נוקשות , היא בוחרת בחומרים רכים , " נשיים : " בדים , חוטים , נוצות ושיער . היא הופכת את הקיר לפרגוד או למסך . חומרי גלם אלה הם אטריבוט ) attribute ( בתולדות האמנות , המגדיר את הנשים כיושבות בית . לפי מיטב המסורת , אישה מסורה , נאמנה , צנועה וחרוצה יושבת בביתה ועוסקת במלאכות הטוויה , האריגה או הרקמה . גם מריה , כמופת לאישה האידיאלית , מופיעה בסצנות הבשורה ופלך בידיה . הפרגוד של שניידר מזכיר את הש ְ בכה , המשרבייה , אלמנט ידוע באדריכלות מוסלמית . גם היא בנויה כגריד , היוצר מחיצה מבדילה בין פנים הבית לחוץ . מטרתה להכניס פנימה אוויר ואור מבלי לפגוע בפרטיות . השבכה צפופה עד כדי כך , שמי שנמצא בחוץ , באור היום , אינו יכול לראות את הנעשה בפנים . השוהים בתוך הבית , לעומת זאת , יכולים להשקיף החוצה . המשרבייה אסתר שניידר , כותל סופרמטיסטי , , 2014 מסגרות עץ , סרטים , פרנזים , שיער מלאכותי ונוצות , , 300 x 200 x 10 תצלום : תום פורת Esther Schneider , Suprematist Wall , 2014 , wood , fringe drapes , fringes , artifi cial hair , ribbons , and peacock feathers , 300 x 200 x 10 , photo : Tom Porat
|
|