|
|
עמוד:11
מקצועי . הדרכתי בקורס קצינים בבה , 1 "ד הייתי קמב"ץ גדוד וצברתי אלפי שעות הופעה בפני קהל עוד בטרם הייתי מ"פ בחטיבת הנח"ל . בסוף 1989 חזרתי מטיול של שמונה חודשים בדרום אמריקה . לפי עצת אבי צילמתי שם בשקופיות . בארץ ארגנתי ערב שקופיות לחברים , אך כפי שלמדתי בצופים , רק שקופיות זה לא מספיק ; צריך גם לעשות כותרות על פי נושאים ... כיצד עשו זאת בימים ההם ? כתבו כותרת על בריסטול וצילמו אותו כשקופית ; או כתבו בטוש דק , לא מחיק , על השקופית עצמה . כיצד שילבו מוסיקה ? הקליטו את הקטעים השונים , ניגנו ועצרו אותם , באופן ידני , כשהטייפ נמצא לידך . ארבע שעות ארך אותו הערב . כעבור כמה ימים שאלה אותי אמה של ידידה שנכחה באותו ערב : " מדוע שלא תנסה להתפרנס מההרצאה הזו " ? " מי ירצה לשמוע את סיפור המסע שלי לדרום אמריקה " ? שאלתי . " תתפלא " , ענתה לי . " תקצר את ההרצאה לשעה , שעה וחצי , פנה לבתי מלון , למועדונים , לחוגי חברים . יש ביקוש " . כך עשיתי , וכסטודנט התחלתי להופיע עם ההרצאה בבתים פרטיים ובבתי מלון , סוחב איתי את המסך , מקרן השקופיות , מאות שקופיות , טייפ , וכבל מאריך ... הייתה זו ההרצאה הראשונה ממנה התפרנסתי . תכננתי להמשיך איתה כל עוד אני סטודנט . החיים , הקהל ואהבתי לסיפורים יצרו מציאות , שבה עשר שנים "חרשתי" את הארץ עם ההרצאה הזו . לאחר שלוש שנים במילואים סבלתי מפריצת דיסק בגב . בכיתי כשירד הפרופיל שלי . למזלי הצלחתי להשתבץ כמרצה בחיל חינוך של מפקדת זרועות היבשה . פעם בשבוע , במשך שנים , הרציתי בפני קצינים וחיילים , מקורס מ"כים ועד קורס מח"טים . הנושאים המרכזיים התמקדו בפרזנטציה ומיומנויות הופעה בפני קהל . באותה תקופה סיימתי תפקיד כעוזר יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית , ורציתי ללמוד תואר שני מבלי שאצטרך לבקש כל פעם רשות ממקום העבודה לצאת ללימודים . התייעצתי עם חבר , איתי גלבוע , לימים מועמד לרשות עיריית חיפה וחבר מועצת העיר . " תרצה בכל מיני מסגרות ובינתיים תלמד " , הציע . "מי ירצה לשמוע אותי , ילד בן עשרים ושמונה " ? שאלתי אותו .
|
|