קשרי הורים—מערכת החינוך: היבטים משפטיים

עמוד:120

בהקשר זה ראוי להזכיר כי אמנת האו״ם בדבר זכויות הילד מציינת את אחריות ההורים לגידול הילד והתפתחותו ( ס׳ , ( 18 את זכות הילד לחופש ביטוי , מחשבה , מצפון ודת ( ס׳ , ( 13 ואת זכותו של ילד המסוגל לדעה משלו ״להביע דעה זו בחופשיות בכל עניין הנוגע לו , תוך מתן משקל ראוי לדעותיו בהתאם למידת בגרותו ) ״ ... המדינה היא צד לאמנה ואישררה אותה – ובכך התחייבה לפרש את חוקיה על פי עקרונותיה ולקדם בחקיקה את הוראותיה . בעקבות אשרור האמנה על ידי ישראל הוקמה ועדת כבוד השופטת רוטלוי לעניין עיגון האמנה בחקיקה הישראלית . ( חוקים אלה קובעים כהכרזה כללית חובות וזכויות להקניית חינוך וקבלתו , ומתייחסים בקצרה למעמדו של הילד במסגרת מערכת החינוך , אך אין בהם פירוט של ממש בדבר חלוקת האחריות בין ההורים ובין בית הספר , היקף הזכויות של הילד ועוד . חוק זכויות התלמיד מחייב להביא לידיעת ההורים והתלמידים את הוראות החוק , חוזרי המנכ״ל והוראות המנהלים . אולם הוראות העוסקות בקשרי המשפחה עם מוסדות החינוך מעטות ביותר , ובאלה הקיימות אין התייחסות ליחסי הכוחות בין המשפחה ובין בית הספר . מכל מקום , המשקל הממשי הניתן להורים – על פי תרבותם , השקפתם החינוכית , העדפותיהם וכיו״ב – בקביעת מוסדות הלימוד של ילדם וקביעת תכנים בתכנית הלימודים , מצומצם ביותר . לצד דברי החקיקה שלעיל , פותח המחוקק צוהר להעדפות ההורים בבחירת זרם החינוך שאליו ישתייך ילדם ולתוספות מסוימות שלהם לתכנית הלימודים האחידה שמכתיב משרד החינוך . . 4 חוק חינוך ממלכתי , התשי״ג , -1953 מסדיר את הקמתם של בתי הספר הממלכתיים ( והזרם הממלכתי דתי והמשלב בכללם , ( ומסמיך את שר החינוך לקבוע תכנית לימודים . להורים נותרה אפשרות לבקש תכנית השלמה שונה מזו שנקבעה . מי שאינם חפצים בחינוך באמצעות המדינה רשאים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים , המוחזקים בידי בעלויות שאינן שלטוניות , דוגמת בתי הספר החרדיים או הכנסייתיים . חוק פיקוח על בתי הספר , תשכ״ט , -1969 שמכוחו מוקמים בתי ספר שאינם בבעלות המדינה , מאפשר אף לעמותות הורים לבקש רישיון להפעלת בית ספר , ואכן חלק מבתי הספר הייחודיים ( דמוקרטיים , אנתרופוסופיים וכו׳ ) נוסד כך . בתי ספר במעמד זה מחויבים ברישיון ובפיקוח המדינה וזכאים לתקצוב חלקי . . 5 אשר לבחירת הורים בזרם חינוך או בבית ספר בתוכו , החוק בישראל מתיר להורה את הזכות לבחור ב״זרם חינוכי מוכר״ – ממלכתי , ממלכתי דתי או ממלכתי משלב ( בחינוך היהודי , ( או בית ספר מוכר שאינו רשמי ( כגון חינוך חרדי , חינוך כנסייתי , חינוך ייחודי . ( משבחר ההורה בזרם הממלכתי , אין החוק מתיר לו לבחור את בית הספר , אלא במגבלות המותוות בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי ( רישום , ( התשי״ט . -1959 בחינוך היסודי ( כיתות א׳-ו׳ או א׳-ח׳ , לפי המקרה ) קובעת רשות החינוך המקומית לכל בית ספר אזור רישום , שכל המתגורר בו מחויב ללמוד בו . בחטיבות הביניים ( כיתות ז׳-ט׳ ) ובתיכונים

יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר