|
|
עמוד:12
אנו מציעות לפעול על פי ההמלצות שלהלן : . 1 עיגון בחוק . יש לעגן את עיקר הנהלים בדבר חיפוש וחקירה בחוק . אין להסתפק בכללים או בהנחיות פנימיות של המשטרה . . 2 קבלת נתוני תקשורת של עיתונאים . בקשה לקבלת מידע על נתוני תקשורת של עיתונאי מכוח חוק סדר הדין הפלילי ( סמכויות אכיפה — נתוני תקשורת ) צריכה להיחתם בידי קצין משטרה בכיר , ואינה יכולה להיחתם בידי כל קצין משטרה . כאשר בית המשפט מחליט אם להורות על צו קבלת נתוני תקשורת שמעורב בו עיתונאי , הוא יתחשב בפגיעה בזכות לחופש הביטוי והעיתונות ולא רק בפגיעה בזכות לפרטיות . ברוח הכללים שנקבעו בהלכת ציטרין , על בית המשפט לבחון אם הנתונים נדרשים לעניין השאלה העומדת לדיון : אם הם חיוניים לצורך מניעת פשע , לשם עשיית צדק בנוגע לפשע או כדי למנוע עיוות דין חמור בהליכי משפט ; ואם אי–אפשר לגלות במאמץ סביר ראיות מספיקות אחרות . יש הכרח להתחשב בשיקולים אלה , משום שהפעלת סמכויות של חקירה וחיפוש על עיתונאים יכולה לחשוף את זהות המקור ובכך לרוקן מתוכן את החיסיון העיתונאי . בניגוד לחסיונות מקצועיים אחרים , שבעניינם אפשר לטעון כי נתוני תקשורת כשלעצמם אינם חושפים את מהות היחסים בין הלקוח לבעל המקצוע , ולכן אין פגיעה ביחסיהם , במקרה של עיתונאי ומקור זהותו של המקור היא לרוב עיקר המידע שבעניינו דרוש חיסיון , ואפשר לגלות אותו בקלות באמצעות קבלת נתוני תקשורת . . 3 האזנות סתר . יש להשוות בין התנאים לאישור ביצוע האזנות סתר לבעלי חסיונות מקצועיים המעוגנים בפקודת הראיות לבין התנאים לאישור ביצוע האזנות סתר לבעלי חיסיון עיתונאי . כמו כן יש להוסיף את בעל החיסיון העיתונאי לסעיפים ו–9 9 א לחוק האזנות סתר . . 4 זימון עיתונאי להצגת עמדתו עוד בטרם מתן צו נגדו . יש צורך לעגן בחוק שבכל מקום שבו רשות האכיפה מבקשת מבית המשפט להוציא צו נגד עיתונאי , יש לאפשר את זימונו של העיתונאי על מנת להציג את עמדתו , כל עוד זימון זה לא ישבש את הליכי החקירה . לחלופין , יש לזמן את מי שיכולים לייצג את אינטרס חופש העיתונות , כגון מועצת העיתונות .
|
|