מי יגן על כבודם הרמוס של הקד"צים?

עמוד:46

מי יגן על כבודם הרמוס של הקד"צים ? יעקב ברזילי | חבר המל"מ . שירת בשב"כ , במוסד ובאמ"ן נכתב בתגובה לפרסום פרטי עדותו של יואל בן פורת בוועדת אגרנט ב"ידיעות אחרונות" , אוקטובר 2014 אי אפשר לעבור בשתיקה על דבריו של תא"ל יואל בן פורת בפני ועדת אגרנט , שחקרה את מלחמת יום הכיפורים . בן פורת עשה חיסול ממוקד חסר כל הצדקה או אמת לבוגרי הקדצ" ) הקורס הקדם צבאי ) של יחידה . 8200 אילו קמו קצינים ששירתו בשנים הללו ביחידה והשמיעו קול חד וברור , שיפריך את הדברים החמורים שנאמרו - לא הייתי טורח להגיב . אציין שלושה חטאים שעשה שהפכו את האמת על פיה . ראשית , תמצית דבריו בנוגע לקד"צים בפני הוועדה : בן פורת נדרש לבעיית המחסור ביודעי ערבית . לקחנו , הוא אמר , נוער שוליים , שידעו קצת ערבית מהבית , שילמנו להם 300 לירות ונסינו ללמדם ערבית . זה לא צלח . היו בעיות משמעת .... חבר שלו "בגדאדי על סף הגאונות" שמאי ( הכוונה לסא"ל שאול שמאי , חתן פרס ביטחון ישראל ) אמר לו : למה אתה לוקח ערבים חסרי שכל שיודעים קצת ערבית ומנסה ללמד אותם ? יותר טוב ללמד אחרים , שלא יודעים בכלל ערבית , אבל יש להם שכל . התוצאות יהיו טובות הרבה יותר . לקחנו צעירים עם שכל , לימדנו אותם והתוצאות היו מצוינות . בטרם אתייחס לדברים הקשים האלה , אגיד שנקודת ההתייחסות שלי היא שנות ה , 50 - 60 - ה וראשית ה , 70 - שהרי שאול שמאי הלך לעולמו לפני מלחמת יום הכיפורים . ציר ההתייחסות השני שלי הוא הבסיס בירושלים שאליו הועברתי לבקשתי ב , 1963 - כשחתמתי לשירות קבע . חטאו הראשון של יואל הוא שלא היינו נוער שוליים . בכלל לא ידוע לי שהיו נערים בעלי עבר פלילי או אלים . היינו , ברובנו הגדול , נערים שגדלו בארץ ושמעו ערבית של המזרח התיכון בבית . באותן שנים הרוב היו ממוצא עיראקי , אבל היו ממוצא מצרי וסורי וגם צפון אפריקאי . מתי מעט היו ממוצא אשכנזי . לא למדנו בתיכון , פשוט כי רובנו לא זכינו . בעיקר לא היינו "חסרי שכל . " שילמו לנו כ 100 - לירות ולימדו אותנו אלחוט וקרוא וכתוב בערבית . הצעירים האלה גויסו לשירות חובה ומלאו תפקידם בנאמנות ובמקצועיות . מאות מהטובים שבהם הוחתמו לשירות קבע והיו השלד העיקרי של מערך ההאזנה עשרות שנים . בוגרי הקד"צים שהוחתמו לשרות קבע החליפו בהדרגה את הדור שהגיע מארצות ערב , ועד מהרה כל מפקחי המשמרות בכל בסיסי ההאזנה היו בוגרי קד "' צ . האחרים " בעלי השכל" - חיילים וחיילות שלמדו ערבית בתיכון והוכשרו כמאזינים - איישו עמדות האזנה , אבל מעולם לא היו ממש עצמאיים והיו בפיקוח מתמיד של מפקחי המשמרת . הם שיחקו תפקיד משני . אף לא אחד מהם הפך לסמכות מקצועית או למפקח משמרת . כשאובחנו כוונות זדון מצד האויב או כשפרצו קרבות , היו אלה בוגרי הקד"צ שניהלו את העניינים ודיווחו בזמן אמת לנציגי החילות . כשנדרשנו להשתתף בגיחות מודיעין , תמיד היו בעיקר קד"צים בצוות , והמפקד היה תמיד קד"צ . שניים מבוגרי הקד"צים שהשתתפו במבצע " רוטב" זומנו ללשכת הרמטכ"ל יצחק רבין יחד עם כל המשתתפים האחרים וקיבלו תעודות הערכה . עד לשחרורי אחרי המלחמה ב , 1967 - הכרתי כ 15 - בוגרי קד"צ ששירתו בבסיס . ארבעה מהם הפכו לקצינים , מתוכם שניים שירתו בקבע עד הפרישה בדרגת סגן אלוף ושניים דחו הצעה לעבור קורס קצינים ולקבל מימון ללימודים באוניברסיטה . ארבעה השלימו לימודים אקדמיים . אחד מהם פרש ועבד כמהנדס חשמל . שניים הצטרפו לרשות המסים , האחד הגיע למעמד סגן ראש אגף והשני שימש כסמנכ"ל לענייני מינהל . ארבעה הצטרפו לשב"כ ולמוסד , רובם הגיעו לדרגות בכירות . שלושה הקימו עסקים משגשגים ושלושה אחרים המשיכו לעבוד כנגדים עד לפרישתם . אלה אנשים טובים , שהגיעו להישגים נאים בחייהם . חטאו השני של בן פורת היה שהדברים הדוחים האלה נאמרו ללא שום צורך . הרי הוא לא נדרש להתגונן נוכח מחדלים שהיו בקליטת הסיגנט שגרמו לאבדות וכישלונות . לא היתה מעולם טענה כזו . הוא כנראה נדרש לעניין המחסור ביודעי ערבית בקרב המתגייסים ליחידה , אבל איך זה קשור לקד"צים ? אי אפשר , אם כן , אפילו לייחס דבריו לרצון להתגונן בפני האשמות קשות שכוונו כלפיו . החטא השלישי והכבד מכולם הוא שיואל שם דברים חמורים מאוד בפיו של אדם שכבר לא היה בן החיים באותה תקופה , ולא יכול להתגונן , להכחיש או להסביר . משום שהבין היטב את חומרת הדברים , יואל שם אותם בפיו של שמאי " הבגדאדי , " שהרי לו "מותר" להגיד את דברים בהיותו בעצמו ממוצא עיראקי . חברי מתקופת השירות המשותף באותו בסיס , סא"ל יצחק שמאי , בן דודו של שאול , היה קצין הקשר של היחידה , בעצמו בוגר קד"צ . שאלתי אותו אם ייתכן ששאול יגיד דברים איומים כאלה על בני עדתו . הוא שלל זאת מכל וכל . אני לא טוען שלא היו חיכוכים בן מפקד לפקודים שלו מאנשי הקד"צ , אבל לא מעבר למקובל בכל חברת אנשים . בעיות משמעת מסוג של סירוב פקודה , אלימות או נפקדות לא היו כלל . לא שמעתי שמפקדי היחידה פצו פיהם בנושא , או האגודה שמתיימרת לייצג את יוצאי . 8200 תא ) "ל מיל ( ' אפרים לפיד , ששירת אז ביחידה , מסר לבקשת כתב "ידיעות אחרונות" תגובה מימית ופושרת " ) הם עשו עבודה טובה . ( " וכי מי יעיז להגיד היום שיואל צדק ? אפרים ניסה לומר שיואל היה בלחץ נפשי לאחר המלחמה , ואולי לכן אמר את הדברים . ייתכן . מנגד , יש שיגידו שהמשבר הנפשי שעבר עליו התיר את חרצובות לשונו והוא אמר את שבבטנו . אז מי יגן על כבודם הרמוס של הקד"צים הללו , שמילאו תפקידם בכבוד וזכו ליריקה הישר לפרצופם ? נעם שפירא בשם מערכת מבט מל"מ : כמי ששירת ביחידה מאמצע שנות ה 60 - תחת פיקודו של תא"ל יואל בן פורת , אני מבקש להתייחס למכתבו של יעקב ברזילי בכמה נקודות . א . בן פורת לא יזם את דבריו לגבי אנשי היחידה שעסקו במסגרת הקומינט במקצוע האלחוט , אלא ענה לשאלתו של חבר הוועדה רא"ל יגאל ידין על הבעייתיות של הטיפול במקורות הקומינט . ב . בתשובתו ציין יואל כי "רמת הערבית בירידה ורק אנשי הקבע אותם הצלחנו לשמור , שעלו מעיראק או מצרים , הם האמינים במיוחד בסוג זה של תקשורת . " ג . הירידה במספר דוברי הערבית בארץ ולומדי הערבית בבתי הספר הדאיגה את היחידה באותם הזמנים . הרעיון של "הגדלת נתח עוגת יודעי השפה" על ידי הכשרה סא"ל שאול שמאי ליואל בן פורת : למה אתה לוקח ערבים חסרי שכל שיודעים קצת ערבית ומנסה ללמד אותם ? יותר טוב לקחת אחרים , שלא יודעים בכלל ערבית , אבל יש להם שכל . תלמד אותם והתוצאות יהיו טובות הרבה יותר . לקחנו צעירים עם שכל , לימדנו אותם והתוצאות היו מצוינות

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר