מודיעין, חתרנות ותככים בסין העתיקה

עמוד:40

מודיעין , חתרנות ותככים בסין העתיקה לא בכדי הפכה “ חכמת המלחמה , “ יצירתו המהוללת של סון טסו , לאבן דרך בתיאוריות הצבאיות . סין העתיקה ידעה מאבקי כוחות , עריקים , משחקי פיתוי ומניפולציות שלא היו מביישים פרק מסדרת “ משחקי הכס “ רפי קיטרון “ ד | ר בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה raphik @ bezeqint . net משך שלושת אלפי שנות קיום גאופוליטי שברירי , ידעה סין מלחמות כמעט בלתי פוסקות ותככים פוליטיים לרוב . כבר מהמאה השמינית לפנה “ ס התפתח גוף של תיאוריה צבאית , שבהדרגה רכש מעמד קנוני . עבודות קלסיות מפורסמות , ובראשן “ חכמת המלחמה “ של סון טסו , שמרו על אקטואליות שושלת אחרי שושלת , שכן תורת המלחמה לא השתנתה במידה משמעותית עד להופעת הנשק החם והקשר עם המערב . את התורות למדו לא רק אנשי צבא אלא גם מדינאים ופילוסופים , לא אחת יחד עם תיאורי מלחמות ותככים ששולבו בכתבים ההיסטוריים ובספרות הפופולרית . כבכל התרבויות הקדומות , המאבקים הללו ירדו לעולם כרוכים בפעילות חשאית לאיסוף מידע , כשמנגד הושקעו מאמצי סיכול כדי למנוע מיריבים להשיגו . במקביל , אולי אף יותר ממקומות אחרים , ננקטו בסין מהלכים חשאיים ומבצעים פסיכולוגיים לשיבוש יכולת המשילות של יריבים והסולידריות בקרבם . התנקשויות , זריעת ספקות , הפצת שמועות , שוחד והשחתת פקידים בכירים – הכל היה לגיטימי . אף שריגול אחר אויבים החל בוודאי בפרה- היסטוריה , נהוג לייחס את האיסוף המודיעיני המתועד הראשון לתקופת שושלת שיה , במאה ה-19 לפנה “ ס , כשהמלך שאו קיאנג שיגר סוכן להתחקות אחר רוצח אביו . המקרה המפורסם ביותר מהעת העתיקה הוא זה של יי יין . ( Yi Yin ) לפי אחת הגרסאות , מעשה שהיה כך היה : השליט צ’יה משושלת שיה ניחן בכל התכונות השליליות : ברוטליות , חוסר מוסריות , טיפשות וחמדנות . הכל פחדו ממנו . ת’אנג ( T ` ang ) מלך שאנג החליט לשגר את יי יין כדי להתחקות אחר הנעשה אצל שיה . ת’אנג חשש כי לא יבטחו ביי יין ולפיכך ירה בו חץ , כדי שזה “ יימלט , “ פצוע , לשיה . סביר כי לשם חיזוק התמונה , דווח גם על קרע ביניהם . לאחר שלוש שנים חזר יי יין ודיווח כי לאחר שבעבר הלך שבי אחר בת זוגו , מו הסי , צ’יה מאוהב עתה לחלוטין בשתי פילגשיו החדשות , אין לו שום עניין בנתיניו - ואלה מצדם מלאי מורת רוח . יי יין נשלח שוב לחצרו של צ’יה ואז למד מפי אותה מו הסי אודות חלום של השליט בדבר מלחמה בין שתי שמשות , האחת במערב והשנייה במזרח . בחלומו השמש המערבית ניצחה והמזרחית הוכחדה . ת’אנג גייס את צבאו לשמע הסיפור ולאחר שהתקדם ממזרח , הורה לצבא לפלוש לטריטוריית השיה ממערב . צ’יה , בשמעו על הפלישה ממערב , נאחז פחד ונמלט בחפזה , ובסופו של דבר נהרג בידי רודפיו . אותן פילגשים שכה סחררו ראשו של צ’יה לא היו רכישות מקריות או שלל מלחמה , אלא ניתנו לו כמתנה מהמדינה הקטנה מין שאן בכוונה להסיטו מפלישה לשכנותיו . גם בחלקה של הרעיה הנבגדת אין חדש , ובהיסטוריה מככבות לא מעט רעיות ומאהבות שרצחו את הבעל או המאהב , הסגירו סודותיהם וחיבלו בתוכניותיהם . תקופת האביב והסתיו : עריקים ונשים פתייניות 702-481 ) לפנה ( "ס המדינות שנוסדו במקור על ידי שושלת צ’ו , לאחר מפלת שאנג ב-1035 לפנה “ ס , הלכו והתחזקו לקראת עצמאות . יריבויות אזוריות בין המדינות הביאו לפלישות הדדיות והלחימה התפתחה מכזו שהתבססה על מרכבות מלחמה והוגבלה ל 10-20 - אלף לוחמים , להתנגשויות בין חילות רגלים עצומים , שהשלימו את חילות המרכבה . בתקופה זו הערים היו מבודדות , מוקפות באזורים כפריים , ביערות ובביצות . הדרכים היו ירודות ביותר , בעיקר בחורף , והאדם הממוצע נע בעיקר , אם בכלל , על רגליו . כל אלה השפיעו על העברת המידע ובהתאם לכך על טבעו ועל הרלוונטיות שלו . עם זאת , מגבלות היכולת להעברת מידע צבאי אוזנו במידה רבה על ידי הזמן הרב שנדרש לגיוס צבאות ולשינועם בשטח . כך למשל , מציין אחד המקורות כי נדרשו כשלושה חודשים כדי להגיב לאיום צבאי שהתפתח במרחק כ “ ק 2 , 000 - מ . גם אופן העברת המידע היה בעייתי . רק עם גילוי הנייר , בתקופת שושלת האן , ניתן היה להסתיר מסרים בתוך שעווה או כדורי אורז . נראה כי לפני כן כתבו על כפיסי עץ או על משי , אך אלה התאימו יותר לשליחים דיפלומטיים , שלא היו צפויים לעבור חיפוש . לפיכך , היה צורך להסתמך על הזיכרון . פקיד בכיר של שושלת צ’ו , , Hsing Jen היה הפקיד הראשון בסין שהיה אחראי מבצעי לפעילויות מודיעיניות . אפיוני התפקיד השתנו ממדינה למדינה ובהתאם לנסיבות , אך כל מדינה שפעלה על פי המודל של צ’ו הפעילה פקיד כזה - ולעתים יותר מאחד . פקידים אלה היו בצמרת הממשל , תכופות באותה רמת חשיבות של שרי המלחמה . בתקופה המדוברת התעצמה תופעת העריקים , וזאת נוכח מאבקי הכוחות בקרב אנשים שירדו ממעמדם , הודחו או חשו מקופחים מכל סיבה אחרת . אלה סיפקו פקידים ולוחמים למדינות יריבות שאליהן נמלטו , לא אחת חדורי תחושת נקם במדינת האם שלהם . הללו שימשו כיועצים וכן כמקור למידע מפורט אודות דמויות בולטות , עוצמות צבאיות , רמת אימון , סוגי נשק וכו . ’ לא אחת הוצבו עריקים לפקד על יחידות צבאיות אותן הובילו נגד צבאם הקודם . המצביא הסיני סון טסו . "לוחמה היא אמנות ההונאה"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר