|
|
עמוד:36
מה בין 1973 - ל 1967 איני יכול שלא להגיב על קטע אחד במאמר המשובח שלפנינו . כוונתי היא לקטע הכורך את מלחמת ששת הימים יחד עם מלחמת יום הכיפורים במסגרת הכישלונות המודיעיניים מול מצרים . מדובר בתפיסה רווחת שהמחזיקים בה אומרים כך : בהערכת המודיעין בתחילת 1967 נקבע כי בשנים הקרובות לא צפויה יוזמה מלחמתית ערבית נגד ישראל . והנה , לא עוברים כמה חודשים ופרצה מלחמה . כלומר , המודיעין נכשל - הופתענו . על הטעות בתפיסה הזאת עמדתי במאמר מיוחד בספר " מלאכת מחשבת" 60 ) שנות מודיעין ישראלי- מבט מבפנים , ( והקורא יכול למצוא פרטים מרובים על כך בספר " מר מודיעין" על האלוף אהרון יריב . אומר כאן רק זאת : במלחמת יום הכיפורים המצרים יזמו מלחמה והחלו בהכנות לפתיחתה , ותקפו אותנו . ב 1967 - המצרים לא יזמו מלחמה , לא תכננו מלחמה , לא הכינו מלחמה . במלחמת יום הכיפורים ההפתעה היתה אסטרטגית וניפצה את תפיסות העולם של ישראל . ב 1967 - ההפתעה היתה רק בעצם כניסת כוחות מצרים לסיני . ברגע שכוחות מצרים החלו להיכנס לסיני , אמ"ן , בראשות אהרון יריב , זרק מיד לפח האשפה את הערכת המודיעין מתחילת , 1967 וקבע : מרגע זה אנחנו פועלים רק על פי היכולות הצבאיות שהמצרים צוברים בסיני . הכוונות שלהם לא מעניינות אותנו . הרמטכ"ל דאז , יצחק רבין , אימץ את עמדת אמ"ן . הטרגדיה במלחמת יום הכיפורים הייתה שאמ"ן המשיך להחזיק בהערכה שלו ה" ) קונספציה ( " עד הרגע האחרון , והתעלם לחלוטין מיכולות שצברו המצרים והסורים בחזיתות . לא כישלון היה לנו ב"ששת הימים , " אלא מעשה מודיעיני למופת , ולא בכדי נקבע 6 ביוני כיום חיל המודיעין . עמוס גלבוע 11 בספטמבר ואסונות טבע . עיקר העניין הוא בברבורים הקטסטרופליים שלא ניתן לחזות מראש . המודעות לאפשרות התרחשותם היא שחשובה , תחת ההנחה כי גרוע ממה שקרה כבר לא יקרה בעתיד . למרות שכיום יש בידי בני האדם יותר מידע ואפשרויות פעולה מאשר בעבר , הדבר אינו מאפשר שיפור של יכולת החיזוי . זאת משום שהמערכות נעשות מורכבות יותר ולכן מייצרות יותר ברבורים שחורים . מסקנתו של טאלב היא כי לא ניתן לחזות ברבורים שחורים ולפיכך עלינו ללמוד לחיות במציאות של חוסר ודאות ולמזער ככל הניתן את הנזקים של ברבורים שחורים בעתיד . אדוארד לורנץ היה הראשון שזיהה את מה שמכנים היום התנהגות כאוטית . הוא עשה זאת במודל מתמטי של חיזוי מזג האוויר . לורנץ הבין , בראשית שנות ה , 60 - שהבדלים קטנים במערכות דינמיות יכולים לגרום להבדלים גדולים מאוד ואף בלתי צפויים בין מה שנחזה לבין מה שהתרחש בפועל . התצפיות הובילו אותו לנסח את מה שכונה כ"אפקט הפרפר" במחקר אקדמי מ 1972 - שכותרתו : "יכולת חיזוי : האם נפנוף כנפי פרפר בברזיל יכול לגרום לטורנדו בטקסס " ? התובנות המוקדמות של לורנץ מסמלות את תחילתו של שדה מחקר שהשפיע כמעט על כל ענף של המדע – ביולוגיה , פיסיקה ואף מדעי החברה . מספר מדענים אף טענו שהמאה ה 20 - תיזכר בזכות שלוש מהפכות מדעיות : תורת היחסות , תורת הקוונטים ותורת הכאוס . תורת הכאוס מתארת התנהגות של מערכות דינמיות המגלות רגישות גבוהה לשינויים קטנים בתנאי ההתחלה הראשוניים . כך , אירוע קטן יכול להוביל לתגובת שרשרת שאינה ניתנת לחיזוי ועשויה לגרום לשינויים גדולים בהתנהגות המערכת בטווח הבינוני והארוך . ארבעת הכישלונות שקדמו להסכם השלום עם מצרים בתקופת המקרא הצליח יוסף לפענח את חלומותיו של פרעה מלך מצרים ולצפות את מה שצופן לו ולממלכתו העתיד . למרות שבשלושת העשורים הראשונים לקיומה ישראל ראתה במצרים את האיום העיקרי , ועד חתימת הסכם השלום עמה העמידה אותה בראש סדר העדיפויות המודיעיני - הרי שקהילת המודיעין כשלה במרבית המקרים באיתור וזיהוי כוונותיה ומהלכיה של מצרים . הכישלון הבולט ביותר היה כישלון המודיעין במתן התרעה על כוונות סוריה ומצרים לצאת למלחמה נגד ישראל באוקטובר . 1973 אולם , לכך קדמה שרשרת של כישלונות שלמרות חשיבותם הרבה , נחקרו במידה פחותה . בשנים , 1960-1979 שקדמו להסכם השלום , נרשמו ארבעה כישלונות מודיעיניים : פרשת " רותם" , ( 1960 ) הערכת המודיעין בתחילת , 1967 מלחמת יום הכיפורים וביקור אנואר סאדאת בישראל . ( 1977 ) פרשת רותם : בשנים 1956-1960 היוותה החזית הסורית את המוקד העיקרי של מתיחות צבאית ותקריות אש בין הצדדים . עיקר המאבק התנהל על השטחים המפורזים וחופש הדיג בכנרת . ב 1 - בפברואר 1960 הגיבה ישראל על ההתנכלויות הסוריות בכיבוש תאופיק התחתונה והריסתה . באותה תקופה הייתה סוריה ה"חבל הצפוני" של הקהילייה הערבית המאוחדת ( קע . ( "מ זאת בעקבות הסכם שנחתם שנתיים קודם לכן ואיחד את סוריה ומצרים לכדי ישות פוליטית וצבאית משותפת . ב 15 - בפברואר 1960 הודיעה שגרירות ברית המועצות בקהיר למצרים שישראל מרכזת כוחות בגבולה עם סוריה ומתכוונת לתקוף בתוך 24 שעות . בתגובה ולשם הרתעה קידם צבא מצרים כוחות לסיני . צה"ל גילה את קידום הכוחות המצריים רק כעבור מספר ימים ובתגובה העמיד בכוננות את הכוחות הסדירים וחלק ממערך המילואים במסגרת מבצע "רותם . " כחלק ממהלכים בהולים למניעת עימות בין ישראל למצרים , שלוש מעצמות המערב -ארה"ב , צרפת ובריטניה , שהתחייבו ב 1950 - למנוע עימותים צבאיים בין מדינות ערב לישראל , חזרו על התחייבותן . ב 1 - במרץ 1960 מצרים הסיגה את הכוחות שקידמה לסיני , תוך הודעה שמפגן הכוח שלה השיג את מטרתו ומנע מישראל לתקוף את סוריה . פרשת "רותם" היתה כישלון חמור של קהילת המודיעין הישראלית , שלא גילתה במועד את כניסת כוחות מצרים לסיני . היה זה כישלון מערכתי משותף למערך האיסוף ולמערך המחקר . הערכת המודיעין בתחילת : 1967 הערכת המצב המקובלת על צמרת צה"ל באביב 1966 היתה שבעולם הערבי קיימות שתי גישות יסוד באשר ליציאה למלחמה נגד ישראל . זו של סוריה דחפה ליציאה למלחמה , בעוד מצרים גרסה כי יש להימנע מליזום מלחמה כל עוד מדינות ערב לא מוכנות לקראתה . בתנאים ששררו אז , נראה היה כי הן עדיין לא היו ערוכות למלחמה , בעיקר משום שצבא מצרים היה עסוק במלחמת האזרחים בתימן . בדיון מטכ"ל בתחילת ינואר 1967 ציטט ראש אמ"ן פרסום ממצרים , לפיו " הדעה הרווחת היא שנאצר לא יצא למלחמה בישראל היות וזאת תהיה מפלתו , כך שאין לדבר על עזרה לירדן . הוא אף לא יכבד את ההסכם עם סוריה והחוזה עם סוריה נועד לרסן את סוריה . " במוקד הערכת המודיעין השנתית שהוצגה לממשלה בראשית 1967 עמדה המסקנה : עד 1970 קיימת סבירות נמוכה למלחמה כלל ערבית ביוזמת מדינות ערב . עם זאת , לא
|
|