מה בין 1967 ל-1973

עמוד:37

נשללה אפשרות שמלחמה תתפתח כתוצאה מהידרדרות במאבק על מקורות הירדן , על מצרי טיראן , על פעילות מחבלים או על הכור האטומי בדימונה . חודשים ספורים לאחר מכן נמצאה ישראל במלחמה מול קואליציה של ארבע מדינות ערביות . ב 13 - במאי 1967 העבירה ברית המועצות אזהרה חשאית לסוריה ומצרים , שלפיה צה"ל מרכז כוחות בצפון כדי לתקוף את סוריה . למחרת , ערב יום העצמאות , התקבל מידע שלפיו מצרים הכריזה על כוננות עליונה בצבאה והחלה בהעברת כוחות לסיני . הכוחות שהיו עוד קודם לכן בסיני נערכו במערכי חירום , וכך פעלו הסורים גם בחזית רמת הגולן . הרמטכ"ל יצחק רבין לא המתין עד שיתבהרו הכוונות של מצרים וסוריה . הוא העדיף לפעול על פי הסכנות הגלומות במהלכי האויב ולא על פי הערכת הכוונות המסתתרות מאחוריהם . לפיכך , צה"ל נערך באופן שימנע מהמצרים להפתיעו ויקנה לו חופש פעולה אם יוחלט להפעילו . לאחר מלחמת ששת הימים ציין רבין כי ראה במהלך המצרי מקבילה לניסיון של מצרים בעת אירוע " רותם" להרתיע את ישראל . במקרה זה , המשבר שנועד מבחינת מצרים להיות "משבר מבוקר" ממנו תצא נשכרת , יצא מכלל שליטה והוביל את הצדדים למלחמה כוללת . מלחמת יום הכיפורים : הכישלון המודיעיני של מלחמת יום הכיפורים נחקר על ידי ועדת אגרנט ונותח בעשרות מחקרים צבאיים ואקדמיים . לפיכך נזכיר מספר נקודות מרכזיות בלבד . "הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש הלחימה היא נמוכה . " משפט זה , שמופיע במסמך הערכה של חטיבת המחקר של אמ"ן מ 5 - באוקטובר , 1973 יממה לפני פתיחת הקרבות , מתמצת את גודל הכישלון של אגף המודיעין במתן ההתרעה . חרף כל זאת , ההפתעה לא היתה מוחלטת : ידיעות מודיעיניות וסימנים רבים בשטח העידו על מלחמה מתקרבת . הכישלון היה במתן פרשנות נכונה לסימנים אלה , באופן העברת המידע המודיעיני למקבלי ההחלטות ובאופן קבלת ההחלטות על סמך הערכות המודיעין השגויות . הכישלון של אמ"ן טמון בחלקו בהנחת יסוד שכונתה מאוחר יותר "הקונספציה , " שכללה מספר מרכיבים עיקריים : מצרים רואה במלחמה דרך יחידה להחזרת השטחים שאיבדה במלחמת ששת הימים , והיא תצא למלחמה כזו רק אם זו תביא לה הישג ממשי . זאת נוכח המשא ומתן עם ישראל , שמאז 1967 הוביל למבוי סתום . בשל חולשתה הצבאית , סוריה לא תצא למלחמה בישראל לבדה אלא רק בתיאום עם מצרים . מצרים לא תצא למלחמה כל עוד אין לה מענה לעליונות האווירית של ישראל . שלוש ההנחות האלה היו נכונות , בדיעבד , אך הסעיף השלישי הפך עם הזמן להנחה ש"מענה לעליונות האווירית של ישראל" דורש יכולת תקיפה של בסיסי חיל האוויר וריכוזי אוכלוסייה בעומק ישראל . זו התגלתה כשגויה . בעקבות קונספציה זו התעלם אמ"ן מכל הסימנים המעידים על הכנות מצרים וסוריה לצאת למלחמה , תוך שהוא מוצא להם פרשנות מקלה . יש המונים בין כשלי המודיעין ניתוח שגוי של מטרות המלחמה המצריות . לפני המלחמה ובמהלכה מקבלי ההחלטות בישראל היו סבורים שהמצרים מתכוונים לחדור לעומק סיני , ואולי אף להגיע לתוך שטח ישראל . הערכה זו היתה שגויה . המצרים לטשו עיניהם להישג צבאי מוגבל , שיאפשר בהמשך את שחרור כל סיני באמצעות הסדרים מדיניים . הדרג המדיני , בראשות שר הביטחון משה דיין וראש הממשלה גולדה מאיר , אימץ את ההערכות המוטעות . בפגישה שהתקיימה ב 25 - בספטמבר , 1973 הזהיר המלך חוסיין את גולדה מפני התקפה קרובה מצד מצרים וסוריה . למרות זאת העדיפו גולדה , דיין והרמטכ"ל דוד אלעזר את הערכת הכוונות של אמ . "ן ביקור אנואר סאדאת בישראל : ב 9 - בנובמבר 1977 הודיע נשיא מצרים אנואר סאדאת בנאום ארוך בפני חברי מועצת העם המצרי על נכונותו להגיע לכנסת בירושלים . המטרה : לדון על שלום עם ישראל . ההצהרה עוררה סערה בעולם הערבי , בעיקר במדינות שהפכו מאוחר יותר לחזית הסירוב - סוריה , לוב , עיראק ואלג'יריה . גם מבית נתקל סאדאת בהתנגדות , כשהתפטר שר החוץ שלו . יומיים לאחר מכן הזמין ראש הממשלה מנחם בגין באופן רשמי את סאדאת לבקר בירושלים . מגעים חשאיים נוהלו בין בגין למצרים , אך אלה הוסתרו מראש אמ"ן שלמה גזית , מהרמטכ"ל מוטה גור ומשר הביטחון עזר ויצמן . הסתרת מידע חיוני זה תרמה להתרעה של חטיבת המחקר שהעריכה כי ביקור סאדאת יסודו במזימה מצרית נוספת . בהתאם להערכה זו הזהיר הרמטכ"ל גור את בגין מפני כוונותיו התוקפניות של סאדאת , יומיים לפני הגעתו . ערב ביקורו ההיסטורי של סאדאת העריך גור בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי ביקור סאדאת הוא חלק ממסע הונאה מצרי , שתכליתו להקהות את חושי ישראל ולטעת בה אמונת שווא כי פני מצרים לשלום , בעוד שכוונותיה למלחמה . דבריו זעזעו את הצמרת הצבאית והמדינית , נטעו ספקות בציבור ויצרו רושם כי הם מבוססים על מידע שנמצא בחזקת המודיעין . בעקבות אזהרתו המוטעית ספג גור נזיפה פומבית משר הביטחון . ב 18 - בנובמבר , 1977 היתה ישראל על סף ביטול הביקור , נוכח ידיעות כי המצרים מזיזים כוחות לצפון - מערב המדינה ולכיוון התעלה . חיל האוויר ביצע גיחת צילום לאזור הדלתא ולאזור התעלה , ולעבר המטוסים נפתחה אש מן הקרקע . בעקבות התקרית התכנסה הממשלה בנוכחות הרמטכ"ל וראש אמ . "ן שר הביטחון ויצמן , שנפגע בתאונת דרכים , נעדר . בישיבה הציע אחד השרים להתכונן למלחמה ולגייס מילואים , אולם בגין הטיל וטו וביקש להמשיך בהכנות לבואו של סאדאת . שלוש התפניות האסטרטגיות שהמודיעין פספס סוחר ירקות אלמוני בטוניס ששרף עצמו למוות במחאה על מצוקתו החברתית והכלכלית חולל הרמטכ"ל יצחק רבין העדיף לפעול על פי הסכנות הגלומות במהלכי האויב ולא על פי הערכת הכוונות המסתתרות מאחוריהם . לפיכך , צה"ל נערך באופן שימנע מהמצרים להפתיעו ויקנה לו חופש פעולה אם יוחלט להפעילו מוחמד בואזיזי – סוחר ירקות אלמוני בטוניס ששרף עצמו למוות במחאה על מצוקתו החברתית והכלכלית חולל את "אפקט הפרפר" שהביא לשינויים טקטוניים במזרח התיכון

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר