|
|
עמוד:11
המלך פראטס הרביעי 38—2 ) לפנה"ס ) לאחר שצבא רומי ניסה לחדור לפרחיה מן הצפון , דרך מדי . לעיתים נתרכזה ההתעצמות שבין הממלכות סביב שטחים שמחוץ לאימפריה הפרתית , וכך הפכה שאלת ההגמוניה על ארמניה גורם למתיחות מתמדת . במאה השנייה לספירה שוב החלו הרומיים בסידרת פלישות לתוך ממלכת פרתיה גופה . בסוף ימיו הסתער הקיסר טריינוס ( 116 ) על מסופוטמיה , הצליח לכבשה במהירות ואף לחדור לבבל . עם הגיעו למפרץ הפרסי נתברר לו כי רוב האזורים הכבושים מרדו בו , כשהם מסתייעים סיוע לא מבוטל ביהודי הממלכה . הכובש אנוס היה לסגת ממרבית השטחים שכבש . שנה לאחר מכן , עם עליית הדריינוס לקיסרות , הוחזרו כל כיבושי טריינוס לפרחיה . בימי מרקוס אורליוס ( 162 ) שוב פלשו הרומיים . סלווקיה נכבשה ואילו מסופוטמיה הפכה לפרובינציה רומית . אותו זמן התחולל מאבק פנימי חריף בממלכה הארשקית , והדבר אף הקל על ספטימיוס סוורוס לחזק את מעמדה של רומי במסופוטמיה . ( 198 ) פלישה נוספת לתוך פרתיה תיכנן גם קרקלה , אלא שהלה נהרג בשנת . 217 הפרתים אף ניסו לצאת להתקפות נגד , ואולם אלה ימי גסיסתה של השושלת הארשקית , שכן נגד המלך ארטבן החמישי התמרדה משפחת נסיכים פרסיים . היא אף גברה עליו , ואלה מקימים ממלכה ודינאסטיה חדשה — ממלכת פרס הססאנית . עד כאן סקירת ההיסטוריה הפוליטית של הממלכה הפרתית . אולם יתכן כי ניתוח המיבנה הפנימי של הממלכה —עד כמר , שהדבר אפשרי —היה מיטיב להסביר כיצד נתאפשר לקהילה היהודית להתפתח בצורתה המיוחדת . הממלכה הפרתית נבדלת הן מקודמתה האכמנידית והן מיורשתה הססאנית בכך , שלמעשה לא היוותה מעולם אימפריה מאוחדת תחת שלטון מרכזי חזק , אלא איחוד רופף של מדינות ואסאליות , אשר נאמנותן למלך הפרתי לא תמיד עמדה במבחן . הסיבות לכך ודאי מרובות , החל ממוצאם ומאופיים של השבטים הפרתיים , הנוודים ביסודם , וכלה באפס יכולתם או באי רצונם להשתית את ממלכתם על יסודות העשויים ללכד אותה , כגון החדרת דת אחת ובלעדית באימפריה . אמנם , קיימת היתד . הכרה כלשהי באלים האיראניים העתיקים ואף טיפוח מסוים של דת זורואסטר , אלא שהפרתיים היו רחוקים מן ההתלהבות הדתית של האכמנידים , ועוד יותר מקנאותם של הססאנים . יתר על כן , כמשקל נגד לתרבות הפרסית עמדה לפני המלכים הפרתיים גם התרבות ההלניסטית , והחל ממיתרידטס הראשון נכלל הכינוי " פילהלן" = ) "אוהב יוונות ( " בשמותיהם של רוב המלכים לבית ארשק . יש הטוענים כי בהקימה את בירתה קטסיפון על הגדה המזרחית של החידקל , איפשרה הממלכה לשכנתה סלווקיה לשמור על אופיה ההלני . אמנם יש
|
|