|
|
עמוד:9
מבוא ליהדות בבל יחוד משלה בין קהילות ישראל שבימי הבית השני . היא היתר . הקהילה הקדומה ביותר והקהילה הגדולה היחידה מחוץ לתחומי האימפריה הרומית . יחוד זה היו לו תוצאות לא במערך המדיני פוליטי בלבד , אלא גם בהתפתחות התרבותית והחברתית המיוחדת של יהדות בבל . שכן , היא גם שרויה מחוץ למעגל השפעתה הישירה של התרבות ההלניסטית רומית , השפעה הניכרת לא רק על שאר תפוצות ישראל כי אם גם על המרכז הלאומי בארץ ישראל . עמידה עצמאית זו איפשרה לה לגבש צורות חיים משלה . לא זו בלבד שבמרוצת השנים תופסת יהדות בבל על מוסדותיה את רסן ההנהגה היהודית העולמית , אלא היא אף מחדירה את תורתה לכל פינות העולם היהודי . התלמוד הבבלי עומד כאבן פינה לקביעת דפוסי חיים יהודיים לדורות . עיקר עניינו של חיבור זה הוא לסקור את מוסדותיה והתפתחותה של יהדות בבל התלמודית . אולם לסקירה כזאת יש להקדים תיאור קצר על אופין של הממלכות ששלטו בבבל , אשר בתחומיהן פרחה הקהילה היהודית . כמו שנראה , קבעו ממלכות פרתיה ופרס באורח בלתי אמצעי , אם כי כל אחת בדרכה המיוחדת , את אפשרויות התפתחותה של הקהילה היהודית . השפעות אלה ניכרות היטב גם מתור הספרות התלמודית . לאחר כיבוש יהודה בשנת 586 לפנה"ס הגיעו לראשונה יהודים מרובים לבבל . תוך זמן קצר הצליחו להשתלב בחיי הכלכלה הפוריים של ארץ הנהרות . אין לנו ידיעות ברורות על תולדות היהודים תחת שלטון פרס האכמנידית ( עד 331 לפנה , ( "ס ואף ידיעותינו על התקופה ההלניסטית סלווקית שלאחריה 323—140 ) לפנה"ס ) קטועות ומעטות מאד י . לענייננו חשוב במיוחד לעמוד על אופיה של ממלכת פרתיה , שכבשה וירשה את בית סלווקוס , שכן בימיה מתחילה הקהילה היהודית ליצור את הדפוסים שעתידים לשמש לה מאות בשנים , ואף יש בידינו לעקוב לראשונה — ולו במעט — אחר התפתחות זו . התקופה ה פ ר ת י ת את השושלת הפרתית יסד המלך ארשק הראשון בקירוב לשנת 248 לפנה"ס . תחילתה של הממלכה בחבל ארץ הקרוי פרתיה / Parthava ) מזרחה לים
|
|