|
|
עמוד:7
הקדמ ה בדור אחרון החלו חוקרי תורה שבעל פה ליתן דעתם גם לחיבורי מבואות בעבור המתחיל בלימוד התלמוד . "המתחיל" —לא במשמע של תינוקות של בית רבן , אלא דווקא הקורא המשכיל , אשר בשל סיבות שונות לא זכה לגירסא דינקותא והוא מבקש לעמוד גם על התפתחויות בחקר התלמוד . את המבואות הללו ייחדו בדרך כלל לשאלת התהוותה הספרותית של התורה שבעל פה . ברם , דומה כי לתמונה העולה מהם ראוי להוסיף גם פרקי היסטוריה קצרים , המציגים את הרקע הפוליטי והחברתי שעליו נתגבשו יצירות מכריעות בתולדות אומה . בחיבור זה ביקשתי לשרטט קווי יסוד לאופיר , של הקהילה היהודית בבבל והנהגתה בתקופת התלמוד . אין הסקירה מתיימרת להקיף את מכלול הבעיות הקשורות לתולדות יהודי בבל , אלא להעמיד את הקורא על המצב המדיני והחברתי המיוחד של קהילה זו , תוך עיון במבחר מקורות מן הספרות הרלבאנטית . את הנושא חילקתי לשלושה פרקים , הדנים ברקע ההיסטורי של בבל התלמודית ובמוסדות ההנהגה של הקהילה היהודית המקומית . לתועלתם של לומדים המבקשים להרחיב ידיעותיהם בנושא וכן לצורכי המחקר הוספתי הערות למבואות . אולם , כדי שלא להכביד על הלומד המתחיל , באות ההערות למבואות אלה בסוף הספר . לאחר כל פרק מבוא באים המקורות לנושא הנדון , וככל שצריך עם תרגום ופירוש קצר . המקורות מן התלמוד הבבלי צוטטו על הרוב על פי הדפוסים הרגילים , אלא שלעיתים העדפתי נוסח של אחד מכתבי היד . במקרים כאלה צויין הדבר בהערות . אשר לקטעי הירושלמי , אלה צוטטו תמיד לפי העימוד שבדפוסי ונציה וקרוטושין , ולכן הציון הוא תמיד לפרק , דף ועמוד בדפוסים הללו . המדרשים הובאו בדרך כלל על פי המהדורות המדעיות , ואילו הקטעים מאיגרת רב שרירא גאון הם לפי מהדורתו של ב"מ לוין ( חיפה תרפ . ( "א הקטעים של סדר תנאים ואמוראים , סדר עולם זוטא וספור נתן הבבלי הובאו לרוב על פי מהדורת א' נויבאור ( סדר החכמים וקורות הימים , אוקספורד ( 1888—1893 אלא אם כן צוין אחרת . המפה בעמוד 20 היא מן הספר "תולד י ות עם ישראל , " שבהוצאת דביר תל אביב , והיא נדפסת כאן ברשותו האדיבה של בית ההוצאה .
|
|