דברי הקדמה

עמוד:14

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה : אחד חכם , ואחד רשע , ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול . ברור הוא מן המערכת השלמה של הפסקה הנידונה , כי כנגד הרשע עומד כאן התם , מלשון תמים , כנאמר " תמים תהיה עם ה ' אלהיך " ( דברים יח . ( 13 רק בלשון המודרנית המקולקלת , הצינית וחסרת האחריות והדיוק הפך הביטוי " תם " לשוטה או לטיפש , שהם ההפך מחכם . לענייננו , ההפך מחכם הוא מי שאינו יודע לשאול , והמשנה אינה מתעניינת בסיבות הגורמות לכך . אחת היא למשנה אם אדם אינו שואל משום שהוא טיפש או שוטה , או משום שהוא אדיש לנעשה סביבו , או משום שאיזה פגם פיזי או נפשי מונע ממנו את הדבר . בתקופתנו התברר לנו , למרבה הצער , כי גם אנשים בעלי עמדה וגם מלומדים ומשכילים שייכים לעתים לקטגוריה זו של מי שאינו יודע לשאול . בייחוד אמור הדבר ביחס לשאלות שיש לשאול אותן כדי לקדם את התלמידים המבקשים תורה מפינו , ומבקשים ללמוד אף את המיומנות להשיב תשובות נאותות לשאלות שנשאלו . למרבה הצער , מיומנות זו של מתן תשובות הולמות וממוקדות הוזנחה אצלנו משך שנים רבות במערכת החינוך , בכנסת , בתקשורת ואפילו במערכת המשפט . ראשית חוכמה , חשוב לנו לדעת נוכח מצב עגום זה , שלפנינו תורה שלמה ולימוד היא צריכה . טעות אחרת , מן הטעויות החמורות ביותר בכלל ובתחום ההוראה בפרט , היא שבני אדם , ואף מורים , סבורים ברובם שהשאלה קיימת מראש ובכוח עצמה , ומקומה הוא לפני התשובה . האמת היא , ששאלה ותשובה הן שני צדדים של מטבע אחד , ולא זו בלבד שהן קיימות יחד , אלא שבעיקרה קודמת התשובה לשאלה . אי אפשר לשאול שאלה אמיתית על דבר שלא בא לעולם , לכן כל השאלות בעלות המשמעות מוסבות על תשובות קיימות מכבר . צריך אפוא להיות ברור לכל המורים , ובייחוד לכותבי בחינות מכל הסוגים ( כולל בחינות הבגרות , ( שבלי קיום מראש של התשובה המדויקת והמפורטת , אין כלל קיום לשאלה . שאלה שאינה בנויה על תשובה מלאה , מפורטת , מובנית ובהירה שקדמה לה , היא ברוב רובם של המקרים תלושה מן המציאות . במקרים אלה אין לדעת כלל מראש מה המציאות , מה המידע המדויק , המפורט והמאורגן שהשאלה דורשת אותה כתשובה . לכן חייבים כל המורים , בכל מקום ובכל עת , לכתוב תחילה את התשובות המלאות מראש , ורק לאחר שהן מובנות , מתקבלות על הדעת והולמות את המציאות , אפשר לשאול עליהן את השאלות המתבקשות . בגלל חשיבותן של התשובות ומפני שמצאתי רק מעט מחקרים משמעותיים על נושא זה , וכן מפני שמורים ואחרים נוהגים לדרוש מתלמידיהם תשובות שלמות , תשובות מלאות ותשובות מעמיקות , על אף שאיש לא טרח להסביר להם את טיב דרישותיהם , בניתי תיאוריה נסיונית לגבי דירוג זה של התשובות הניתנות . מטבע הדברים שהכללים שאני מציע הם שרירותיים מעט , וכל מורה רשאי להטיל בהם שינויים כלשהם , ואף לגוון אותם לפי הבנתו ולפי נסיונו . מכל מקום יש בהצעות שלי הטלת סדר וקביעת עקרונות מנחים לנושא שעד

שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר