|
|
עמוד:12
תמיד מלא ירק : בכל פינה אפשרית עמד עציץ , והמרפסת הייתה מלאה עציצים ושתילים פורחים . וכך מתאר אפרים יעיר ז"ל , איש טירת צבי : " מבחוץ לא בישר בית הנזיר ייחוד כלשהו . לא תואר לו ולא הדר , אך מבפנים מצפה לנו הפתעה : בית מלא אורות , בית מלא פרחים ועציצים העומדים מסביב לקירות החדר , דבר נדיר אצל תלמידי החכמים של ירושלים . כל החדר נושם חיות מיוחדת במינה . העין נהנית מחיים רעננים , מירק רענן . הרהיטים ישנים , שולחן וכסאות – משנות העשרים : ספה מיושנת . פשטות שבפשטות , אין הידור , אין מותרות . לא לשם יופי נוצרו הרהיטים , ובכל זאת אפוף החדר חן מיוחד , שאיש אינו יכול להעלים עין ממנו . יופי מעולם אחר , כל ארבעת הקירות מלאים ארונות ספרים . כל מקום , שנותר ריק מן החלונות , הדלתות . 2 יש לציין , כי מנהגם של הרב הנזיר והרבנית שרה היה להשקות את הצמחים , לפני שבני הבית היו אוכלים את סעודתם , הרבנית הייתה אומרת : כמו שאנחנו מצווים להאכיל את בעלי החיים , לפני שאנחנו אוכלים , כך אני מרגישה צורך קודם להשקות את הצמחים ( הרב חיים דרוקמן בתוך ש' מרקוביץ ( מהדיר , ( יונתי בחגוי הסלע , ירושלים תשמ"ז , עמ' , 112-113 ותיאור נכדם , אברהם ( רמי ) גורן . ( הרב הנזיר מברך בחתונת נכדתו תחיה שפירא . לשמאלו : בנו הרב ש"י כהן שליט"א והרב ש"י זוין , לימינו הרב יהושע בכרך והרב שלמה גורן זצ"ל . בשל נזירותו הוא נמנע מלהחזיק את גביע היין .
|
|