|
|
עמוד:10
עצמי איך אוכל לחזק את תחושת היכולת של תלמידיי , בין שהיו תלמידי בית ספר יסודי ובין שהיו סטודנטים במכללה , ובייחוד של אלה שזיהיתי אצלם את חוסר האמונה ביכולתם . שינויים רבים עשיתי בקריירה שלי כדי לבחון , בכל פעם מחדש , אם אני מסוגלת להתמודד עם האתגרים החדשים . לבסוף הגעתי באקראי ( ואולי לא ?( לחקור את הנושא חקירה מדעית . פרופ' יצחק פרידמן חיפש אדם שיחקור את הנושא , לאחר שהתוודע לו בארצות-הברית ; הוא שהפגיש אותי לראשונה עם המונח " תחושת מסוגלות . " המפגש הזה קסם לי ומשם כבר התפתח לתזה לתואר השני , לדוקטורט ולסדרה של מחקרים שאני עושה בתחום בשתיםעשרה השנים האחרונות . מבטי נודד שוב החוצה . הציפור שעמדה על עץ התמר התעופפה לה בינתיים למחוזות אחרים , והבנה נוספת שלי צומחת ועולה . אני מבינה שלמסע החיפוש אחר מקורות המסוגלות בהוראה שאליו יצאתי , היו שלוש נקודות מוצא - במקומות שונים , בתחנות זמן שונות ובמעגלי חיים נפרדים . מכל אחת מהן נמשך חוט בעל צבע משלו , ושלושת החוטים נשזרו זה בזה ליצירת הפתיל שרקם את הבנתי בנושא . ואלו הם החוטים : החוט הראשון הוא המסע האישי שלי כאישה , כאם וכבת . המסע הזה בלתי-נמנע מבחינתי משתי סיבות : ראשית , משום שבתוך תהליך המחקר הכריחו אותי הממצאים להתעמת עם חיי . עלו בי שאלות ששאלתי את עצמי בכל שנותיי בדבר תחושת המסוגלות שלי לעמוד במשימות החיים ובדבר החינוך שאני מעניקה לילדיי בהקשר זה . שנית , משום שממצאי המחקר הבהירו לי שאי-אפשר לבודד את העולם המקצועי ולראות בו בועה העומדת לעצמה . עולמן האישי הפרטי של מורות ועולמן המקצועי כרוכים זה בזה בשאלת המסוגלות בקשר שאי-אפשר לנתקו . עם זאת , כיוון שבמוקד הספר נמצאת תחושת המסוגלות בהוראה , וכיוון שהספר מושתת על מחקר מדעי , עבודת הדוקטור שלי , בחרתי לשתף בתובנות מהמסע האישי רק במקומות מסוימים ( ולציין זאת בגופן של כתב יד , ( כמו היו אלו תמונות נוף הנגלות לפנינו לעתים מראש גבעה . במילים אחרות , המסע האישי הוא בן-לוויה של המסע המחקרי , אבל אינו עומד במוקד העניינים . הוא בא להאיר תובנות מהזווית האישית שלי ולהציג את המקום שלי כחוקרת , כפי שמקובל במחקר האיכותני . החוט השני הוא המסע המקצועי שלי – שאלות ותהיות שהתחבטתי בהן בדרכי המקצועית כמורה וכמכשירת מורים . רק בדיעבד הבנתי שהשאלות והתהיות הללו משקפות את תאוריית המסוגלות .
|
|