|
|
עמוד:10
שהשתתפו בו במהלך השנים . מחקרים אלה אפשרו העמקה בהיבטים מגוונים הקשורים לעולמו הפנימי של היועץ , לתפקידו כפי שהוא נתפס על ידו ועל ידי סביבתו , ולתפקודה של היועצת בסביבה דינמית , סוערת ומאתגרת . במחקרי חלוץ אלה ביקשנו לשמוע ולהשמיע את קולם של היועצים , לזהות סכמות סמויות של עמדות , מחשבות ורגשות , לתאר באופן פלסטי את חיי היום-יום שלהם ולהביא לעירור ( triggering ) של תהליכי חקירה ( אקספלורציה ) בקרב היועצות החינוכיות . לכן המחקרים נערכו ברוח הפרדיגמה האיכותנית , על מגוון הסוגות שבה . במסגרת כמה מן המחקרים הללו נערכו תצפיות בזמן אמת – מעבר לדלת הסגורה – בפגישות שאותן מקיימת היועצת . ברוב המחקרים נערכו ראיונות עומק בהקשרים סוציו-דמוגרפיים מגוונים – החל בבית ספר שרוב אוכלוסייתו ילדי פליטים ומהגרי עבודה בדרום תל-אביב , וכלה בבתי ספר יוקרתיים , שאוכלוסייתם נמנית עם השכבות המבוססות ביותר . הראיונות נוהלו , במסגרת המחקרים השונים , עם יועצות ועם יועצים במגוון של טווחי ותק : החל בטירוניות בחודשים יולי-אוגוסט , הנמצאות במעבר מתפקיד הסטודנטית לתפקיד היועצת , וכלה ביועצים הנמצאים כעשור לאחר הפרישה מהתפקיד . ראיונות אלה נערכו בכל מסגרות החינוך – גני ילדים , בתי ספר יסודיים , חטיבות ביניים וחטיבות עליונות – בחינוך הממלכתי , בחינוך הממלכתי דתי , בחינוך העצמאי , בחינוך המיוחד ובחינוך ההתיישבותי-פנימייתי , בחינוך היהודי ובחינוך הערבי . כל אחד מן המחקרים האיכותניים כלל בין עשרה לעשרים משתתפים . מצרף מאות היועצים שרואיינו בכולם גם יחד מציג את מידת השונות וההטרוגניות באוכלוסיית היועצים . ובנימה אישית , לגבי הייעוץ החינוכי אינו רק מקצוע שעסקתי בו , אלא מרכיב מרכזי בזהותי העצמית . בקיץ , 1968 בעודי נערכת לקראת לימודי התואר השני בפסיכולוגיה , צדה את עיני מודעה בעיתון על פתיחת לימודי תואר שני בייעוץ באוניברסיטת תל-אביב . מה המקצוע הזה ? שאלתי וביררתי , אך התשובות היו חלקיות ומעורפלות ביותר . משברירי המידע הסקתי כי מדובר בעבודה בבתי ספר 2 הואיל ומחקרים אלה לא נדפסו כמאמרים בכתבי עת או כספרים העומדים בפני עצמם , הם אינם מובאים בביבליוגרפיה כפרסומים אקדמיים , על הכללים המחייבים את הציטוט בפורמט זה ; על כן מצוינים בספר שמותיהם המלאים של הסטודנטיות והסטודנטים שערכו כל אחד מהם .
|
|