|
|
עמוד:9
מנהל בית ספר בעברו ובעל רקע חינוכי מרשים , היטיב לבטא את הדאגה למצב החינוך בישראל בכלל ולהוראת המתמטיקה בפרט בדברים שנשא בכנס תל אביב לחינוך בחודש מאי : 2012 " במקום להבין שנדרש שינוי תפיסתי , המערכת מעדיפה להמשיך לחפש את המטבע מתחת לפנס . במקום לפתח ידע ואת יכולות החשיבה של התלמידים , מקדשים את העמידה במבחנים , ומסתבר שככה לא משפרים הישגים" ( חולדאי , . ( 2012 נראה כי שינוי בעמדות מורים ובתפיסותיהם יתאפשר רק אם יהיה תהליך מתמשך ורציף שבו ישתתפו מורי המתמטיקה בתהליכים דינמיים המערבים את ארבעת המרכיבים המרכזיים בדמותו של המורה . מרכיבים אלה הם כאמור ההכשרה , הידע המקצועי , הידע הפדגוגי והאישיות - מרכיב שאותו אולי לא ניתן ללמד אך אפשר להעלותו למודעות ולחזקו . מבנה הספר מטרתו של ספר זה היא להציג מאמרים מפרי עטם של מיטב חוקרי החינוך המתמטי בארץ , הדנים בארבעת המרכיבים המרכזיים של דמות המורה . לפני כל אלה יובא מאמר פתיחה מאת שלמה וינר , שדן בציפיות הריאליות ממורי המתמטיקה בבית הספר היסודי . המאמר ממליץ להימנע בהכשרת המורים מנושאים מתמטיים מסובכים ולא הכרחיים שנמצאים לפי הגדרתו של ויגוצקי מעבר לטווח ההתפתחות הקרובה שלהם . המחבר מציע כי מעבר לתחום הדעת המתמטי יש להקדיש תשומת לב להיבטים אחרים של הוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי . בספר ארבעה שערים . השער הראשון עוסק במרכיב ההכשרה ומכיל שלושה מאמרים . המאמר הראשון , של דבורה גסר וציפי זלקוביץ , מתמקד בסיבות של סטודנטיות במכללה להכשרת מורים לבחור בהתמחות במתמטיקה לבית הספר היסודי . במחקר רואיינו חמש סטודנטיות - ארבע יהודיות ואחת ערבייה - ובין הסיבות לבחירה שניתנו היו : אהבת מתמטיקה , הגשמה עצמית , ציפיות הורים וגמול חומרי . המאמר השני , של אביקם גזית , מציג מחקר שבדק עמדות של סטודנטיות להוראת מתמטיקה בבית הספר היסודי כלפי שילוב הומור בשיעורים . להומור תפקיד חשוב בצמצום חרדה ובשיפור יכולות קוגניטיביות . מרבית המשתתפות הסכימו שיש מקום לשילוב הומור ואף הביעו נכונות לעשות זאת בשיעוריהן . המאמר השלישי , של אורנה שץ-אופנהיימר , מציג את עולמן של שתי מורות מתחילות להוראת מתמטיקה בבית ספר יסודי , כפי שהוא משתקף בשני סיפורים . שני הסיפורים מתארים את ההתמודדות של המורות עם תגובתם
|
|