מבוא

עמוד:12

לזהויות מרובות ; ממד הארגון – מממלכתיות לקהילתיות , לייחודיות ולהפרטה ; ממד התרבות המקומית – אתוסים ומיתוסים משותפים ומאמצים שנעשים לפירוקם ; ממד המגדר – הופעתו במחקר החינוך . הפרק מצביע על המרכזיות של נושאי הזהות ויחסי הכוח במחקרים ועל המבט הביקורתי והלא ממסדי המודגש בהם . כמו כן הוא מצביע על תחומים שבהם המחקר האתנוגרפי מתבקש להרחיב . השער השני עוסק במוסדות חינוך ובתרבויותיהם וכולל חמישה מאמרים : ארבעה מתוכם בוחנים מסגרות חינוכיות המיועדות לאוכלוסיות מוחלשות שאינן מן הזרם המרכזי ההגמוני , ואחד מתאר את מוסדות בית הספר הרגיל ביחסם לתלמידים עם צרכים מיוחדים . אילאיל אמיר-כסיף בוחנת במאמרה את דפוסי הסדר השוררים במסגרת של גן לילדי זרים בדרום תל-אביב ואת אופי החינוך המתהווה בה . זוהי מסגרת הפועלת בתוך מובלעת אנושית המאופיינת במצוקה , בארעיות , בחוסר ודאות , בטשטוש גבולות שייכות ובהיעדר הנהגה מוגדרת . המודל המתאים לבחינת דפוסי הסדר השוררים במסגרת ייחודית זאת - דמוגרפית , פוליטית וסוציואקונומית - הוא מודל של " סדר כאוטי , " שמופעים בו בערבוביה תוהו ובוהו , ייאוש וחסר , לצד ארגון , תקווה ומשמעות על אף הנסיבות הקשות . בית הספר שמתבוננות בו עדנה קפל-גרין ויוליה מירסקי הוא מיוחד בהיותו מסגרת לבני נוער שנשרו ( או הונשרו ) מבתי ספר וחוו תהליך של כישלון , ניתוק וניכור . המאמר בוחן את החוויה של חברי הצוות בעבודתם עם נוער נושר ומסרטט דיוקן המשקף את הייחודיות של בית הספר , את תחושת השייכות של אוכלוסייתו - תלמידים וחברי צוות - למסגרת , את המראות של בני הנוער , את כישוריהם של חברי הצוות ותפיסתם את התהליך החינוכי הטיפולי . הנושאים הללו השזורים זה בזה מצביעים על יכולתו של בית הספר להוות " סביבה מאפשרת" הן בעבור בני הנוער הנושרים והן בעבור הצוות המטפל בהם . אילנה זידאני ומירה קרניאלי מתארות בית ספר מוסלמי דתי " פירטי" הפועל ביישוב ערבי בישראל . בית הספר הוקם בידי קבוצה אסלאמית דתית קיצונית , המשתייכת למה שמכונה " דת חזקה , " בדומה לקבוצות דתיות קיצוניות אחרות בארץ ובעולם . המחקר עוקב אחר קבוצת תלמידות שעזבו את חטיבת הביניים הפורמלית ביישוב לטובת לימודים בבית הספר הדתי האורתודוקסי . הוא מתאר את הגורמים ואת התהליכים שהביאו ליצירת המסגרת הנפרדת וכן את ההשלכות של התופעה על הקהילה ועל הבנות עצמן . בית הספר שעומד במרכז מאמרה של סמדר תובל , בהבדל מאלה המתוארים במאמרים הקודמים , הוא בית ספר יסודי " רגיל , " שכמותו יש רבים ברחבי הארץ .

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר