|
|
עמוד:11
ההוראה שליוו את סגל המרצים . חשיבותו של המודל המוצע בבססו את המחקר האיכותני כחלק מתכנית לימודים ובאפשרו עיצוב הדרגתי ורצוף של יסודות החשיבה האיכותנית כחלק מן החברות ( סוציאליזציה ) הארוכה לחשיבה מדעית . במאמרה ״השלם עולה על סכום חלקיו : הוראת מחקר איכותני בשילוב עם קורס דידקטיקה במכללה לחינוך״ , מתארת אורלי סלע קורס להוראת מחקר איכותני במכללה לחינוך שחבר לקורס דידקטיקה של הוראת השפה האנגלית כשפה זרה . בקורס זה השתמשו הסטודנטים בשיטות מחקר איכותניות לביצוע מטלת הקורס בדידקטיקה ולהפך . המאמר מתאר את הדרך שבה חברו שתי מרצות כדי להעצים את הנלמד בקורסים שלכאורה אינם קשורים זה לזה , את התוצאות שהתקבלו ואת משובי הסטודנטים . באמצעות תכנון קורס במחקר איכותני והוראתו בשיתוף עם קורס נוסף , מציע המאמר תשובות לסוגיות בהוראת המחקר האיכותי שמקורן ( א ) במורכבות החומר הנלמד ועמימותו היחסית , המקשות על הלומדים להבינו ולהפנימו ; ( ב ) בחוסר הניסיון הפדגוגי של רבים מהמרצים , המקשה עליהם לתכנן את מלאכת ההוראה בצורה המיטבית . ( Hopkinson & Hogg , 2004 ) השאלות העיקריות שמקורן במורכבות זו וקשה להציג להן תשובה חד-משמעית הן : מועד הוראת הנושא , סוג המטלות , סגנון ההוראה והלמידה והיקף התכנים הנלמדים Henderson , Oakleaf , James , Swanson , Moore , Edwards , ) . &( Hickerson , 2008 ; Lapadat , 2009 אורית חזן וליאורה נוטוב במאמרן ״הוראת המחקר האיכותני = ביצוע מחקר איכותני״ מציעות ומדגימות עשרה עקרונות המיושמים בהוראת קורס על שיטות מחקר איכותניות . עקרונות אלה מנוסחים בהשראת המחקר האיכותני ובדרך זו יוצרים מסגרת מושגית להוראת הקורס . לטענתן , גישה זו להוראת הקורס מקורה באופי תהליך הלמידה-הוראה של הנושא מחקר איכותני , הדומה במורכבותו למורכבותם של נושאים הנחקרים בשיטות מחקר איכותניות . מורכבות זו , לדעתן , דורשת מצוות ההוראה להנחות את הסטודנטים בתהליך הבנתם גישה מחקרית זו בדומה לאופן שחוקרים איכותנים לומדים את שדה המחקר שלהם . עקרונות ההוראה מודגמים באמצעות נתונים שנאספו בקורס על מחקר איכותני שניתן לסטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון . במאמר זה המחברות מתמודדות עם סוגיית ארגון ההוראה של המחקר האיכותני ( Luttrell , 2005 ; Smeyers , 2008 ) בשני מישורים . במישור האחד הן מציעות עקרונות הוראה שאפשר ליישם בקורס על מחקר איכותני ; ובמישור
|
|