|
|
עמוד:7
הקדמה מהדיווחים המצטברים בספרות עולה ששיטות מחקר איכותניות נלמדות ברבים מהמוסדות להשכלה גבוהה הן לסטודנטים לתואר ראשון והן לסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים . יתר על כן , לא רק סטודנטים לומדים גישת מחקר זו , אלא גם חוקרים ומרצים ממגוון תחומי דעת מעמיקים את מיומנותם ואת ידיעותיהם בנושא על ידי קבלת מידע מרשימות תפוצה ועל ידי השתתפות בכנסים ( למשל הכנס הישראלי למחקר איכותני שמארגן המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה באוניברסיטת בן-גוריון , ( בימי עיון ( למשל המפגש השנתי על מחקר איכותני בטכניון ) ובקבוצות עניין ( למשל קבוצות העניין שמארגן מכון מופ״ת . ( כך קהל רחב ומגוון רוכש ידע בשיטות מחקר איכותניות באופן מובנה ושיטתי למגוון של מטרות - בין היתר מחקר , התפתחות מקצועית וקידום תמורות חברתיות . אל מול קהל יעד זה של צרכני קורסים לשיטות מחקר איכותניות עומדים מורים ומרצים המתלבטים בסוגיות הקשורות בהוראת הנושא . יש בהם השייכים ל״דור המדבר״ ( ״דור המייסדים״ ) שלמד את השיטה תוך כדי התנסות בשטח , ויש שהם כבר ״דור שני״ וקיבלו הכשרה שיטתית מהדור הקודם . הלבטים בהקשר של הוראת המחקר האיכותני קיבלו ביטוי בספרות שראתה אור בשנים האחרונות . בין השאר מתחבטים מלמדי השיטה בשאלות כגון כיצד לבנות ולתכנן קורס בשיטות מחקר איכותניות Luttrell , 2005 ; Smeyers , ) (; 2008 ; Tashakkori & Teddlie , 2003 אילו נושאים לכלול בו Drisco , 2008 );
|
|