|
|
עמוד:12
בדרך ישרה . את הכתוב בספר משלי ( יא , כו ל ) " מנע בר יקבהו לאום" פירש רש"י כמכוון כלפי תלמיד חכם הנמנע מללמד תורה לרבים , שהוא ראוי לקללת האומה כולה . לעומתו , תלמיד חכם המזכה את הרבים ומלמדם ראוי לכל ברכה . כה גדולה מעלת לימוד תורה , עד שהיא הופכת את שומעי לקחו של תלמיד חכם לרכושו : " מי שהוא חכם קונה לו נפשות שמלמדם דרך טוב , והרי הם לו כאלו קנאם" ( רש"י על משלי , שם . ( כאמור , זכותו להימנע מהרבצת תורה רק אם יש תלמידי חכמים אחרים העושים כן . רש"י הסתמך על דברי הלל בנושא זה . לדעתי יש בהם גם כדי להסביר את תחושת השליחות שפיעמה בקרבו . בברייתא נאמר : תניא : הלל הזקן אומר : בשעת המכניסין )!( פזר , בשעת המפזרים כנס , ואם ראית דור שהתורה חביבה עליו פזר , שנאמר ( משלי יא , כד ) " יש מפזר ונוסף עוד . " ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו כנס , שנא' ( תהלים קיט , קכו ) " עת לעשות לה' הפרו תורתך . " בפירוש דברי הלל כתב רש"י : " בשעת המכניסים" — שאין חכמי הדור מרביצים תורה לתלמידים ; " פזר" — אתה לשנות לתלמידים . " בשעת המפזרים" — שהגדולים שבדור מרביצים תורה ; " כנס" — אתה ולא תיטול שררה עליהם , ואף זו לכבוד שמים היא לאחוז במידת הענוה . לדעת רש"י , הלל סבר שתלמידי חכמים חייבים ליטול אחריות על עצמם ולהרביץ תורה ברבים , אם חכמים אחרים אינם עושים כן . ואולם הם רשאים להימנע מכך אם חכמים אחרים עסוקים במלאכה זאת . רק במקרה זה " יאחזו במידת הענוה" ויימנעו מהפצת תורה ברבים , שהרי מלאכת קודש זו כבר נעשית בידי אחרים . במרכז עולמם עליהם להעמיד את התורה ואת צורכי הדור , ולא את כבודם . רצונם ומאווייהם האישיים אינם צריכים לשמש גורם בשיקול דעתם . המציאות במקומם היא הקובעת . הענווה איננה נרמזת בדברי הלל , ואין כל הכרח לפרש כן את ההנמקה להימנעות מהרבצת 3 " שוחר טוב — החפץ להדריך את הבריות בדרך טובה ומוכיח ומיסר אותם" ( פירוש רש"י למשלי יא , כז . ( 4 ברכות סג א"ע . ברייתא זו מובאת גם בתוספתא , בירושלמי ובמקומות נוספים , ולרוב בנוסח שונה . לא אדון בנוסחאות אלה כאן , כי אינן חשובות לבירור עמדתו של י"רש בסוגיה זו . למקורות המקבילים הללו ראו 'ש ליברמן , תוספתא כפשוטה , תוספתא זרעים , נויארק ו"תשט , 'עמ , 40 ושם בהערות ; הנ"ל , תוספתא כפשוטה , סדר זרעים , א , מהדורה ב , ירושלים תשנ"ג , עמ' . 1 4 ספרות נוספת נזכרת בהערותיו של ליברמן , שם . 5 רש"י נזקק ללשון זאת גם באחת מתשובותיו , שבה תיאר את רבו , ר' יצחק הלוי , ראש ישיבת וורמייזא , כמי ש"פיזר בשעת המכנסין" ( סידור רש"י , מהדורת ש' בובר וח' פריימן , ברלין תרע"ב , סימן קעד , עמ' . ( 80 לר' יצחק הלוי היה חלק מכריע בהפיכת וורמייזא למרכז תורה תוסס ופורה עד שהפכה מתחרה לישיבה המפוארת ( והשמרנית !( של מגנצא . דרכו של ר' יצחק הלוי " לחדש דברים , " כלשונו של רש"י , הקנתה לה פרסום גדול ועשתה אותה לאבן שואבת לתלמידים מחוצה לה , ובהם גם רש"י . ר' יצחק הלוי אף נטל חלק חשוב בהנהגה הפוליטית של קהילת וורמייזא . על פעולתו של ר' יצחק הלוי בישיבת וורמייזא וחלקו החשוב בעיצוב דמותה הרוחנית ראו א' גרוסמן , חכמי אשכנז הראשונים , ירושלים תשס"א , עמ' . 9 - 66
|
|