א. הקדמה

עמוד:11

שתי תופעות אלה מאפיינות את תודעת החולמים בכלל , והן תומכות בדרך הדיון בספר זה . לפיכך הן ראויות לפירוט : א . העובדה שהחלום מודע בעת החלימה . עובדה זו הוזנחה על ידי רבים מהחוקרים , אף שברור בעליל שכאשר חולמים , מודעים למתרחש בחלום . לעומת זאת , אין מודעים לכך שישנים , ובדרך כלל גם לא לכך שחולמים ( בחלומות שבהם יודעים שחולמים , משמעות החלום אינה שווה למשמעות שיש לו בהקיץ . ארחיב בעניין זה בפרק האחרון , הדן בתודעת המציאות . ( במילים אחרות , מבחינת תודעתם החולמים הם ערים ומודעים , ולכן ניתן לחקור תודעה זו כחלק ממכלול התודעה האנושית , שלא כמגמה הרואה בחלום בעיקר צוהר אל הלא-מודע וסימן לפירוש . ב . ההנחה שהחלום מובן לחולמים בעת החלימה . הנחה זו רווחת עוד פחות מכפי שרווחת ההכרה בכך שהחלום הוא התנסות מודעת . אך הרי כאשר אנו חולמים , איננו מופתעים מהמתרחש בחלומנו ואיננו מתפלאים בגללו , איננו תוהים על זרויותיו של החלום , לפחות לא בה במידה , ולא לגבי אותם אירועים שבהקיץ היו גורמים לנו הפתעה ופליאה אין-קץ . איננו מבקשים " פתרון" או פירוש לחלום בעודנו חולמים , משום שהוא מובן לנו . יש להעיר שהמשמעות של הבנה - הדרישה מהבנה - משתנה מתחום לתחום ומאופן חשיבה אחד למשנהו , ובוודאי שונה בין חלימה לערות . אם החלום מובן לחולמים בעת החלימה , הרי יש בו סדר והיגיון , והם עושים 4 אוון פלאנאגאן , ( Owen Flanagan ) שהוא מהמעטים שאינם מתעלמים מעובדה זו , מציין שיש הסבורים שכאשר אנחנו ישנים , איננו מודעים . מכך הם מסיקים שחלום איננו מושא מובהק לתיאוריה על הנפש המודעת ( conscious mind ) או על התודעה . לדבריו , " אבל הרי זה טירוף : חלומות הם התנסות מודעת" . ( Flanagan , 2000 ) ראו גם Flanagan , Consciousness Reconsidered , 56 5 דרישת ההבנה , משתנה , למשל , גם בין חשיבה יומיומית לבין זו המדעית . יונג טוען באותו עניין , בדומה לפרויד , כי אמנם בעת השינה התודעה ( המודע ) כמעט אינה פעילה , אך אף על פי כן נועד לחלום תפקיד , ואותו הוא ממלא למרות היעדרה של " הבנה "אינטלקטואלית ( יונג , על החלומות , . ( 17 " תודעה" אצל יונג אפוא היא אינטלקט מפרש , ולכן גם הוא היה מנוע מלהידרש למודעות שבעת החלימה . הטענה שהחלום מובן לחולמים בעת החלימה , אין משמעה שהוא מפורש . יש להבחין בין הבנה לבין פירוש או הסבר . הבנה היא ישירה , ואילו הסבר או פירוש עוסקים בהשלמה , במילוי פערים , בהצבעה על סיבות , בנתינה בהקשר , כלומר הם עוסקים במשהו שהוא כבר מובן במידת מה , ומכוונים להעמיק את ההבנה , או להרחיבה , או לסלק איים של אי-הבנה . מה שאינו מובן מכול וכול - אי-אפשר לפרשו .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר