|
|
עמוד:1
מבוא באיגרתו לחכמי לוניל , סוקר הרמב , "ם בעין ביקורתית למדי , את מצבן של קהילות המזרח בסוף המאה השתים עשרה : בכל המקומות האלה אבדה התורה מבנים , ורוב המדינות הגדולות מתות , ומעוטן גוססות , וכמו שלשה ארבעה מקומות חולין . בארץ ישראל ובכל סוריא מדינה אחת , והינו ארם צובה , היא אחלב , ויש בה מקצת חכמים עוסקין בתורה , אבל אינם ממיתין עצמן באהל . ידיעותינו על קהילת ארם צובה ( אר , ץ " חלב , אליפו ) במאות השנים שלפני שנכתבו שורות אלו ואחריהן , תואמות במידה גדולה הערכה מעורבת זאת של הנשר הגדול . מחד גיסא , הקהילה וחכמיה היו חשובים דיים עד כדי לזכות באיזכור בתיאוריהם של הנוסעים המפורסמים שעברו בחבל ארץ זה ואף עמדו בקשרים עם מרכזי תורה 1 איגרות הרמב , "ם איגרת לו ( מהד' שילת , ב , עמ' תקנט . ( דומה שאיגרת זאת משקפת את המצב בחלב קרוב למינויו של תלמידו של הרמב , "ם ר' יוסף בן יהודה אבן שמעון , לראשות בית המדרש הגדול בעשור האחרון של המאה הי ) "ב ראה להלן הערות . ( ו–48 38 משירי ר' יהודה אלחריזי משתמע שאף חלב סבלה מחולשות דומות עד שבא אותו ר' יוסף [ בן יהודה ] מערבי ש" , חכמתו כקוהלת ושכלו כגחלת ולשונו אש אוכלת ... מפיו ילמדו חכמה חכמים ו" , " ... החיה בחכמתו רבים מבני צובה ונפח רוח חכמתו בפגריהם ותבא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם" ( אלחריזי , תחכמוני , שער מו ; מהד' טופורובסקי , עמ' ; 358–359 מהד' בלאו–יהלום , עמ' ; 67 וראה רקע מעניין על הספר , ומחברו , ושתי הנוסחאות לשער מו , במבוא של בלאו ויהלום . ( אשר להסתייגות הרמב"ם מחכמי חלב , ראה מה שהבאתי מאחת מתשובותיו ( הע' 3 להלן ) על הידועים כ"כשרים" בחלב . 2 בנימן מטודלה ( שביקר בחלב בסביבות שנת ( 1070 כותב : "חלב היא ארם צובה והיא עיר המלכות של נור אלדין . ובתוך העיר ארמונו מוקף חומה גדולה והיא גדולה מאד ואין בו מעיין ולא נהר אלא מימי המטר הם שותים וכל אחד מהם יש לו גוב בביתו . ובה כמו חמשת אלפים יהודים ובראשם ר' משה אלקוסטנטיני ור' שת" ( מסעות , מהד' אדלר , עמ' לב ; מהד' אשר , עמ' נ . ( ר' פתחיה מרגנשבורג עבר בחלב כעשר שנים אחר כך והסתפק בהסבר אגדי לשם העיר ( אייזנשטיין , מסעות , עמ' . ( 54 כן קיצר ר' יעקב , שליח רבינו יחיאל מפריס באמצע המאה הי"ג : "ושם שלש כנסיות , האחת למשה רבינו , ע"ה ושם ארבעה צדיקים קבורים ואינם יודעים שמותם" ( שם , עמ' . ( 70 ואולם אלחריזי , שחיבר מקאמות ( בעברית ובערבית ) על מסעיו בתחילת המאה הי , "ג הירבה לפזר לה תהילות . י' רצהבי כותב : "עיר זו תופשת מקום מרכזי במקאמה , ומספר השירים שאלחריזי כתב על ראשי הקהילה , פרנסיה ונכבדיה , רב יותר ממה שכתב על כל קהילה יהודית אחרת . " והוא מוסיף : "מניתי 15 שירים על אישי העיר הזאת . אגב , גם ב'תחכמוני' הקדיש לארם צובה תיאור רחב ידיים" ( רצהבי , עמ' 12 והע' 35 שם . וראה גם Stern , "An Unpublished Maqama by Al–Harizi , " Paper of the Institute of Jewish Studies , 1 , London [ 1967 ] , pp . 210–186 . ) .
|
|