מבוא

עמוד:13

הסיפור משקף אפוא מעשה שהיה במציאות , ויש בו גרעין היסטורי . אולם היוצרים התברכו גם בכישורים אמנותיים , שהובילו אותם לקשט את יצירותיהם בעיטורים ספרותיים ואגדיים . אם כן , הגרעינים ההיסטוריים שולבו , ובעצם נטמנו , במעטפות דמיוניות שפיתחו היוצרים סביבם . לפי הגישה המסורתית , המעטפות האלו נתפסות במכשולים שאפשר ורצוי לעקוף , ומטרת ההיסטוריון היא להסיר את הקליפות הבדויות כדי לחשוף את הגרעינים ההיסטוריים המזוקקים . על פי שיקול דעתו החוקר מסיר מן הסיפור את כל התיאורים שנראים לו בלתי סבירים , כגון פעילות על טבעית ותיאורים אנכרוניסטיים , ומותיר את התיאורים שעוברים בהצלחה את מבחן הסבירות , כך שמתקבל סיפור המבוסס על גרעין היסטורי , מקורי ואמין . כשסיפור מופיע במהדורה אחת בלבד , עיקר עבודת ההיסטוריון המסורתי הוא בהסרת הקליפה הספרותית . ברם , כאשר סיפור זוכה למהדורות שונות בחיבורים שונים , ההיסטוריון המסורתי חייב להתמודד עם אתגר נוסף , לפי הגישה המסורתית , מעשי חכמים משקפים אירועים שהתרחשו במציאות , אך לעתים קרובות מהדורות מקבילות מביאות תיאורים שונים ואף סותרים ומנוגדים לאותו אירוע . לכן , קודם שהיסטוריון מסורתי מבקש להסיר את הקליפה הספרותית מהסיפור , הוא מברר את היחס בין מקבילות הסיפור , אם ישנן . חוקרים מסורתיים אמנם מסכימים שבירור היחס בין המקבילות חיוני לשיטתם , אך הם אינם תמימי דעים באשר לדרך הראויה לנתח את המקבילות , ובעצם נחלקים לשני מחנות : לפי מחנה אחד , כל מקבילה נחשבת עד היסטורי עצמאי ואותנטי , שמספק אשנב אל האמת ההיסטורית . לכן , מכל מקבילה בוחר ההיסטוריון את קטעי האמת ההיסטורית שהוא מאתר על פי שיקול דעתו ושכלו הישר . ההיסטוריון משמיט כל תיאור שאינו עובר את מבחן הסבירות , ולבסוף משלב יחד את כל קטעי האמת שהבחין בהם בשחזרו את הגרעין ההיסטורי ; לפי המחנה השני , לא כל מקבילה משמשת עד היסטורי עצמאי ואותנטי , משום שמקבילות מאוחרות עשויות לפתח ולעבד מקורות קדומים ולהוסיף פרטים וקישוטים ספרותיים . על כן המחנה השני מעדיף לדלות תחילה את הסיפור המקורי מן המהדורה הקדומה ביותר בלבד , או לחלופין , מן המכנה המשותף של כל המקבילות . לאחר שהחוקרים המשתייכים למחנה השני קובעים את מתווה הסיפור המקורי על פי המהדורה הקדומה ביותר או על פי המכנה המשותף , הם מסירים את מאפייניו הבלתי סבירים וקובעים שהנותר הנו הגרעין ההיסטורי ותיאור אמין של אירוע שהיה . נ דוגמה טובה למחלוקת המחקרית הזו אפשר למצוא במחקרים קודמים שניסו להתמודד עם המהדורות השונות של סיפור יציאתו של רבן יוחנן בן זכאי מירושלים בשעת המצור שהטיל אםפסיאנוס . בנתחו את המקבילות הדגיש אברהם שליט שוב ושוב את חשיבות המכנה המשותף )' ידיעה זו משותפת לכל המקורות ואין ספק , שעובדה היסטורית לפנינו ; ' 'כל המקורות תמימי דעים' [ נבואותיהם , עמ י תכט , [( אבל לאמיתו של דבר , שליט שילב בין המקבילות , ובכך יצר

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר