|
|
עמוד:11
פרק ראשון מבוא : טקסיות והיסטוריה תרבותית של היהודים בימי הביניים בגיל חמש או שש החל ילד יהודי שחי באשכנז ( גרמניה או צרפת ) של ימי 1 הביניים את חינוכו הפורמלי על ידי נטילת חלק בטקס חניכה מיוחד . השכם בבוקר חג השבועות היה מישהו עוטף אותו במעיל או בטלית ונושאו מביתו אל המלמד . את הילד הושיבו על ברכי המלמד , והלה הראה לו לוח ועליו אותיות האלף בית . המלמד קרא את האותיות תחילה בסדר עולה ואחר בסדר יורד , ולבסוף בזוגות , תוך שהוא מעודד את הילד לחזור בקול רם על דבריו . אחר מרח המורה דבש על האותיות שעל הלוח וציווה על הילד ללקקו . עתה הובאו עוגות ועליהן נכתבו פסוקי מקרא . את אלה צריכות היו לאפות בתולות מקמח , דבש , שמן וחלב . אחר כך הובאו ביצים קשות קלופות ועליהן פסוקי מקרא נוספים . המורה קרא את המילים שעל העוגות והביצים , והילד חזר על אשר שמע ואחר אכל את העוגות והביצים . אחר כך ביקש המורה מן הילד לדקלם השבעה כנגד פותח , שר השיכחה , שילך הרחק ולא יסתום את ליבו של הנער . המלמד אף הורה לילד כיצד להתנדנד הלוך ושוב שעה שהוא משנן את שיעוריו בקול רם . במקורות עתיקים יותר מעודדים את האב להתחיל בלימוד בנו "כשהתינוק מתחיל לדבר" ( ספרי , דברים מו [ מהדי פינקלשטיץ , עמ ' [; 104 תוספתא , חגיגה א ב [ מהר' ליברמן , עמ' [; 375 בבלי , סוכה , מב ע " א ומקבילות ; שולחן ערוך , יורה דעה , רמה : ה . ( כל המקורות מימי הביניים בעניין הטקס , המובאים ביתר פירוט בפרק ב , מניחים כמובן מאליו , שהילד לא החל את חוק לימודיו לפני גיל חמש ; השווה מדרש תנחומא לויקרא , יט כג ; תנחומא בובר , קדושים , יד , וראה פרק ג . חסרים לנו תיאורים אקראיים , בלתי תלויים בטקסטים הכתובים , בדבר גילו של הילד בעת הטקס , וניתן להניח שהוא עבר אותו בכל שלב בין הגילים שלוש ושש . במקרא נקרא חג השבועות "ביכורי קציר חיטים " ( ויקרא , כג ט-כב ; במדבר , כח כו (; זיהוי יום זה עם חג מתן תורה הוא בתר מקראי . ראה : בבלי , שבת , פח ע , א " והשווה : ספר היובלים , א א-ו ; ו יז-כ . בחג השבועות , לפי הברית החדשה , ירדה רוח הקודש על השליחים וכך נוסדה הכנסייה הקדומה ; ראה : מעשי השליחים , ב א-ד , וראה גם הדיון להלן .
|
|