|
|
עמוד:12
מן המציאות שבסביבתם הנוכרית , ואחרים שהושפעו ממנה פחות . כל מי שהאמת נר לרגליו לא יוכל להתכחש לעוצמתה של השפעה זו . הדברים נדונו הרבה בספרות המחקר ואין טעם לשוב ולהיזקק להם כאן . בתחום חיי המשפחה בכלל , ומעמד האישה היהודיה בפרט , היתה השפעת המציאות בחברה הנוכרית הסובבת גדולה ביותר . חסידי אשכנז היטיבו לתארה : "כל עיר ועיר כמנהג הגרם כן מנהג היהודים שעמהם ברוב המקומות . " בשל כך הם הטיפו ליהודים לבדוק את מידת הצניעות של שכניהם הנוכרים בטרם יקבעו את מקום מגוריהם : "בני אדם שמהלכים בארץ למצוא מקום לגור שם , יעיינו ביישובי הארץ באותה העיר : מה עניין הגוים , אם גדורים בערוה . דע , אם ידורו יהודים באותה העיר , גם בניהם ובנותיהם יהיו עושים כיוצא בהם כאותם גוים . " הדיונים להלן , בכל תחומי החיים הקשורים במעמדה של האישה היהודיה , מלמדים עד כמה נכונה קביעה זו . למעמדם הכלכלי של היהודים ולחלקה של האישה בפרנסת המשפחה היתה השפעה רבה על מעמדה , יותר מן המקובל במחקר . המסקנה העיקרית של חיבורנו זה היא , שהתמורה הכלכלית הגדולה שחלה בחברה היהודית בימי הביניים , דהיינו הפיכתה לחברה בורגנית או זעיר בורגנית , השפיעה לטובה על מעמד האישה היהודיה יותר מאשר כל גורם אחר . לא נוכל לדון כאן בהרחבה בתמורה הכלכלית הגדולה שחלה במעמד הסוציו אקונומי של היהודים כשלושה דורות בלבד אחר הכיבוש המוסלמי . מדובר במהפכה שהשפיעה על כל אורח חייהם של היהודים . מאז ראשית התהוותם לעם עסקו היהודים בעיקר בעבודה חקלאית . זאת התמונה העולה מן המקרא , מן המשנה ומן התלמוד . היו ביניהם סוחרים ובעלי מלאכה , אך רוב העם התפרנס מעבודת האדמה . במאה הח' חלה תמורה גדולה , שהחלה בבבל ובמרכזים היהודיים שבארצות האםלאם והתפשטה בהדרגה לכל תפוצות ישראל . היהודים נטשו את העבודה החקלאית , התרכזו בערים והפכו לעם שעיקר פרנסתו ממסחר ומעסקי כספים . זו אחת התמורות המכריעות בהיסטוריה של העם היהודי , והשלכותיה על החברה והתרבות היו מרחיקות לכת . יהודי בבל , שכללו את רובו של העם היהודי לאחר כיבושי האסלאם , נטשו את החקלאות במהירות רבה . לא כאן המקום לדון במניעיה של נטישה זו , אך מן המקורות עולה , כי בשנת 785 לספירה שוב לא עסקו רוב יהודי בבל בחקלאות . רב משה גאון םורא העיד כי תקנת הגאונים , שניתן לגבות כתובת אישה וחובות גם ממטלטלין , נעוצה בסיבה הבאה : "משום דהכא רובא דעלמא לית להון מקרקעי , " כלומר לרוב האנשים אין קרקעות . מדברי הגאון רב שרירא וממקורות אחרים עולה , כי התקנה נתקנה בשנת תתרצ " ו לשטרות , דהיינו בשנת . 785 מסתבר שהכוונה לרוב יהודי בבל 3 ספר חסידים , ויסטינצקי , סימן תתתקא , עמ' . 321 4 המקורות העיקריים לתקנה זו הם : לוין , אגרת רב שרירא גאון , עמ ' ; 105 תשובות גאונים ,
|
|