|
|
עמוד:10
נולדו כמעט דור אחד לפני , שלושתן היו דור ראשון לפירות המהפכה הפמיניסטית ( זו האמיתית , שהתרחשה בבתים , לא המהפכה המוקדמת המתוארת בספרי ההיסטוריה , שהיתה נחלתן של נשים ספורות בלבד . ( שלושתן היו דור ראשון של נשים שהלמדנות והיצירה היו למרכז חייהן . אני נזכרת בחיוך במבנה הגוף הדומה כל כך של האימהות שלי . כאילו שלוש נשמות התגלגלו בגוף אחד . שלושתן היו ' שמנמוכות ' - שמנות , נמוכות . שלושתן היו גם מוחצנות וצבעוניות להפליא . שלושתן התנהגו כאילו החיים הם תיאטרון אחד גדול והן במרכז הבמה . הערצתי את הדמויות המתוחכמות האלה , רציתי ללכת לאורן , כמהתי להידמות להן . שלושתן כבר לא איתי . המורה הראשונה , פרופסור מרתקת למדעי החברה ופעילה פוליטית , גדלה בעולם האורתודוקסי והיתה אם לשני ילדים . היא התגרשה פעמיים ובגיל מאוחר סבלה מקשיים נפשיים , שחיבלו ביכולתה לנהל מערכת חיים נורמלית . היא כבר לא שם בשביל עצמה . היא לא שם בשביל אף אחד . היא בוודאי לא שם בשבילי . היא האמא הראשונה שאיבדתי . כשאני מבקשת לתאר את האמא השנייה , אני מגלה כמה דומות שתי האימהות האלה : גם האמא השנייה היא אישה מוכשרת כשד , חכמה , יצירתית ויצרית . גם היא גדלה בעולם האורתודוקסי - מודרני . גם היא התגרשה פעמיים וגם לה שני ילדים . גם היא הלכה לאיבוד לעצמה ולי לאחר משבר נפשי מורכב שעברה בשנות החמישים לחייה . גם היא לא ידעה באמת ליהנות מחייה ולחיות אותם כהלכה . המורה והאם השלישית היא פרופסור חנה ספראי ז " ל , חוקרת ומורה לספרות חז " ל . חנה נפטרה בגיל שישים ואחת . גם היא גדלה ופעלה בעולם האורתודוקסי - מודרני , אולם היא , בניגוד לקודמותיה , נשארה במרחבי עולם זה ( גם אם בשוליו . ( היא , שהיתה תמיד מוקפת בתלמידים ובבני משפחה אוהבים , היתה האם היחידה שלי שנותרה רווקה וללא ילדים . בקרב החברות , החברים והתלמידים של חנה אנחנו מרבים לדבר על האהבה הרבה לה זכתה . רק בשקט ובחדרי חדרים של הלב מדברים גם על הבדידות הקשה , על חסרונן של האהבה האינטימית ושל האימהות וגם על ההכרה החלקית של העולם האקדמי בהישגיה . פעם , ברגע צעיר של אמת , בהיותי בת שבע - עשרה , תפסה
|
|