|
|
עמוד:40
הילד הנשכח של עולם המודיעין המודיעין האסטרטגי מצוי זה מכבר בלב העיסוק של חוקרים רבים ובמרכז השיח הציבורי . לעומתו המודיעין המסכל נזנח , הן מבחינה אקדמית והן מבחינת חוק ופיתוח , וההפסד הוא כולו של המדינות שבהן הוא עוסק אבנר ברנע | דוקטורנט בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה , לשעבר בכיר בשב"כ . avnerpro @ netvision . net . il המודיעין האסטרטגי מצוי רבות תחת עדשת המבחנה . התחום מהווה חלק בלתי נפרד בתפיסת הביטחון של מדינות ; חוקרי מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים עורכים לגביו מחקרים רבים הכוללים תובנות תיאורטיות וניתוח אמפירי של אירועים המסייעים באופן פרקטי לעוסקים בנושא ברמה הלאומית . מנגד , המודיעין המסכל ( להלן ממ"ס ) הנו תחום צדדי בדיסציפלינה המודיעינית , כמעט ואיננו מוכר , לא נחקר באופן שוטף ולעתים אף איננו נתפס כחלק אינהרנטי מהביטחון הלאומי . מאמר זה מבקש להאיר את נושא הממ"ס ולעודד לחקור אותו באופן שיטתי . ביניים : כמה הערות על מודיעין אסטרטגי אחד מהוגי הדעות החשובים בתחום המודיעין האסטרטגי היה שרמן קנט , שספרו Strategic Intelligence for American World Policy 1 יצא לאור ב 1949 - ושינה את החשיבה בדבר תפקיד המודיעין האסטרטגי בקביעת מדיניות של מדינות וביחסים בין מדינות . מורשתו של קנט נלמדת בקהיליית המודיעין האמריקאית עד היום . עד אז עסקה הספרות המודיעינית בעיקר בסיפורי ריגול פיקנטיים אך חסרי השפעה על עיצוב מדיניות . לאחר תום מלחמת העולם השנייה ועם התפתחות המלחמה הקרה , גברה התודעה בדבר חשיבות המודיעין האסטרטגי ככלי מרכזי של מקבלי ההחלטות , במיוחד בתחומי ההתרעה וההרתעה . עמידרור טוען כי "מודיעין אסטרטגי הוא עבודת מודיעין רחבה ביותר שממנה נגזרים איומים או הזדמנויות המביאים לתהליך של החלטות וביצוע . " בעולם הדו - קטבי שלאחר מלחמת העולם השנייה , השתנתה היערכות ארגוני המודיעין : יכולות האיסוף והניתוח הורחבו , התיאום בין הסוכנויות השונות שופר וכך גם שיתוף הפעולה עם מקבלי ההחלטות הבכירים במדינות . מאז , 1962 עם פרסום מחקרה החשוב ופורץ הדרך של רוברטה וולשטטר על מתקפת פרל הרבור , הופנתה תשומת לב למחקר מתקפות פתע וכישלונות מודיעיניים . מחקרה של וולסטטר נחשב ניתוח מעמיק בשאלה מדוע לא ניתן לספק ביטחונות לכך שהפתעה אסטרטגית לא תתרחש שוב . אחד הספרים החשובים בנושא זה , "מתקפת פתע , " נכתב על ידי אפרים קם . תומס שלינג , ( Schelling ) מהוגי הדעות החשובים בתחום הביטחון הלאומי , כתב בהקדמה לספרו של קם : "קיימים נושאים מעטים בלבד שיש להם חשיבות חיונית יותר או שהם מגרים יותר מבחינה אינטלקטואלית , מאשר השאלה מדוע מתקפת פתע זוכה להצלחה לעתים כה קרובות ומה ניתן לעשות כדי למנוע זאת . " הדברים נכתבו ב 1990 - ומאז היו עוד מתקפות פתע "מפורסמות , " בהן "אסון התאומים" בספטמבר ; 2001 כישלונות מודיעיניים כגון ההחלטה על הפלישה האמריקאית לעיראק ב 2003 - ( בהקשר לנשק להשמדה המונית ;( " האביב הערבי" ב 2011 - וניצחון החמאס בבחירות ברשות הפלסטינית . ( 2006 ) בעת המלחמה הקרה ולאחריה פיתח המודיעין האסטרטגי יכולות איסוף ניכרות שנשענו על תקציבים גדולים , לקבלת התרעה בזמן ולחיזוי התפתחויות . פעמים רבות הגורם להצלחת מתקפת פתע הוא כישלון מודיעיני להעריך ולהתריע בזמן על הסכנה המתקרבת . ישנן דוגמאות רבות לכך , הבולטות ביניהן , נוסף לפרל הרבור , הן מבצע ברברוסה , ( 1941 ) פלישת צפון קוריאה לדרומה ( 1950 ) ומלחמת יום הכיפורים ב . 1973 - הכישלון המודיעיני : חופש המידע בשירות החוקרים כישלון מודיעיני הוא "הפתעה ארגונית הנובעת ממידע לא נכון , מחוסר במידע , מהתעלמות או מהשערות לקויות" CIA 7 - ה . גורס כי כשלון מודיעיני הוא "הפתעה ארגונית סיסטמתית הנובעת מהשערות לא נכונות , חסרות או לקויות . " יש הרואים בו כשל באחד משלבי " מעגל המודיעין" . רוב ההגדרות לכישלון מודיעיני מתמקדות בנושאים הללו , ועוסקות בנושא הבינלאומי . דהיינו : במלחמות , בעימותים ובמתקפות פתע של מדינות אחת על השנייה . העיסוק במודיעין וההשלכות על היחסים בין מדינות ועל המערכות הבינלאומיות מרתק האינתיפאדה השנייה . אחד מלקחי הכישלון היה הקמת יחידת מחקר משמעותית בשב"כ לנושא הפלשתיני
|
|