אברהם דר: הנתינות הבריטית ככלי במאבק הישראלי

עמוד:22

לחו “ ל , ולכן ביקש רהב להיפגש עם מפקדו של גיבלי , ראש אג “ ם , האלוף משה דיין . רהב פתח את השיחה עם דיין בפרישת חליפת המכתבים מתקופתו בחו - ל “ מה כתב ומה נענה . דיין קרא ושאל “ מה אתה רוצה לעשות , אתה מוכן לחזור . “? רהב ענה כי יהיה מוכן לחזור אם יוחלף הפיקוד של . 131 דיין הציע לו שיעבור לחיל הרגלים והוא יטפח אותו שם . רהב אמר לדיין כי לא זו הבעיה , אלא שאם יופעלו האנשים במצרים , במוקדם או במאוחר הם ייתלו . דיין נבהל קצת ותמה : “ מה , אתה נביא . “? רהב ענה שהוא לא נביא , אבל הוא יודע איך החוליות שם בנויות והכיר היטב את הפרטים עוד לפני נסיעתו : שגייסו אותם על רקע ציוני , שהם הכירו אחד את השני , פעלו ביחד , ישבו על החוף באלכסנדריה ושרו שירי מולדת . רהב אמר לדיין : זו תנועת נוער , לא מחתרת . בחו “ ל העסיק עצמו רהב בבעיית המידור . הוא החליט שרק אחד מהם יכיר אותו , שלאט לאט יפרק את הרשת ויבנה אותה מחדש . בשלב ההוא סבר שיש עוד זמן עד המלחמה הבאה , והרי היחידה לא תיקרא למלא תפקיד בימי רגיעה . הוא אמר לדיין שאם תחול התקלה הכי קטנה – כל הרשת תיפול . דיין הביט עליו ולא הגיב . ואז פנה רהב לסא “ ל יהושפט הרכבי ( פטי , ( ממלא מקומו של גיבלי , שהיה בשנת השתלמות . רהב הכיר את הרכבי היכרות מוקדמת , מתקופת ילדותם בשכונת בת גלים , וגם מביקוריו בשייטת . 13 רהב סיפר להרכבי שדיין לא העניק לו תשובות מספקות וכי הוא מבקש לדבר עם הרמטכ “ ל מרדכי מקלף . רהב הכיר את מקלף בתחילת מלחמת העצמאות . מקלף היה מג “ ד בחיפה ( בחטיבת כרמלי ) ורהב , שהיה בפלוגת הנמל בחיפה , התנדב מדי פעם לצאת עמו לפעולות . היתה ביניהם כימיה . הרכבי הסכים ללכת עם רהב למקלף . היה זה בתחילת קיץ . 1953 רהב הכין עצמו לפגישה חשובה זו : הוא כתב איך לראייתו העניין צריך להיות בנוי , איך הוא בנוי בפועל ומה הפער בין הרצוי למצוי . השיחה בינו לבין הרמטכ “ ל הייתה בנוכחות הרכבי . רהב נתן למקלף את התמונה המלאה וביקש שישאל את הרכבי אם אכן זה כך . הרכבי אישר את דברי רהב . רהב אמר כי המסקנה המיידית היא לפרק את החבילה . מקלף ביקש לחשוב . רהב ומקלף קיימו שוב פגישה אישית , שבה הרמטכ “ ל הציג את כוונתו להקים יחידה שתטפל בבעיית המסתננים הגוברת ( לימים , ( 101 והציע לרהב להקים אותה . רהב ענה לו שלא זו הבעיה , וכי ביקש לטפל בנושא מסוים . הרמטכ “ ל אמר לו שאינו מתכוון לעסוק בנושא הרשת המצרית כיוון שהוא עומד לסיים תפקיד בזמן הקרוב וברצונו להשאיר ההחלטות למחליפו , משה דיין . רהב , ששקל אף פנייה לבן - גוריון . עצר לחשוב . הוא פנה כבר לדיין ולמקלף , ואם אנשים ברמתם , מבוגרים ומנוסים ממנו , הגיעו למסקנה שהמצב יכול להימשך כפי שהוא - האם הוא הקטן יכול וצריך להיאבק בהם ? באותה נקודה עזב רהב את יחידה . 131 שנים מעצבות בשייטת לאחר כשנתיים התברר לרהב שהתפקוד של יחידה , 131 ובמיוחד הקמת הרשת במצרים , חובבניים על גבול האסון . הכיסוי שלו בדרום אפריקה לא הושלם , כסף לא הועבר לו והחברה במצרים דמו יותר לתנועת נוער מאשר לרשת סוכנים מקצועית . רהב , שרכש ניסיונו במחתרת שלפני קום המדינה , נזעק . הוא חזר לארץ ונפגש עם מ “ מ ראש אג / ם “ ממ “ ן , הרכבי , ועם מפקדו משה דיין , אז ראש אג “ ם . רהב ציין בפניהם שאם חבר אחד ברשת המצרית ייתפס - הוא יגרור אחריו את כולם , והתריע כי זה אסון שעומד להתממש . בפגישה אצל הרמטכ “ ל מקלף שב רהב על אזהרתו . הוא אפילו התבקש להציע תוכנית חלופית , אולם העניין שנודע לימים כ “ עסק הביש “ נראה לו הזוי לחלוטין והסתיים עם נפילת הרשת , עשר שנות מאסר שהוטלו על מחליפו של רהב , אברי אלעד , נפילת הממשלה , התפטרות שר הביטחון לבון וירידתו מהבמה הפוליטית של ראש הממשלה הראשון של ישראל . רהב התפטר מתפקידו המודיעיני והחלו לחפש לו תפקיד . מפקד חיל הים , האלוף מרדכי לימון ( מוקה ) רצה אותו בחזרה בחיל . בינתיים עבר רהב קורס מג “ דים , שעליו פיקד חיים בר - לב ושהדריך אלי זעירא . כשהתמנה שמואל טנקוס למפקד חיל הים הוא מינה את רהב לקצין מטה מיוחד ללחימה זעירה בים . תפקיד זה נבנה במיוחד עבור רהב ולא קיבל הגדרה מיוחדת . בשלהי 1953 המצב בשייטת לא היה מרנין . היחידה לא שותפה בפעילות מבצעית , ה"חזירים" ( כלי שיט ) לא פעלו ומפקד השייטת הביא רס “ ר מבחוץ כדי לאכוף משמעת נוקשה ביחידה . מצב זה כמעט הביא למרד בשורות הלוחמים . האירועים בשייטת 13 טרפו את הקלפים וגרמו לטנקוס להחזיר את רהב , שהיה זמין לאחר התפטרותו מיחידה 131 ( מודיעין , ( 13 לפקד על שייטת 13 עוד ארבע שנים מעצבות . בנובמבר 1953 החלה כהונתו השנייה של רהב כמפקד שייטת . 13 שלוש השנים הבאות , עד למלחמת סיני , היו חשובות ביותר לבניין כוחה של השייטת . › הערות 1 שמואל ינאי ויוסף אלמוג , השערים פתוחים , פל “ ם , , 2001 עמ’ 458 2 יואב גלבר , צמיחת החבצלת : המודיעין בשנות המדינה הראשונות , , 1953–1949 חיל המודיעין 2000–1999 עמ’ 225 3 ראיון עם רהב , 13 בדצמבר 2007 4 ראיון עם רהב , 13 בדצמבר 2007 פיליפ נתנסון : פרידה מציוני אמיתי ב 15 - במאי 2014 הלך לעולמו פיליפ נתנסון . ציוני אמיתי , איש עדין וצנוע , בעל אומץ וכושר עמידה נדירים , שהקדיש את מרב שנותיו הבוגרות לשירות העם והמולדת . ראשית דרכו הביטחונית של פיליפ היתה באלכסנדריה שבמצרים בשנת . 1951 באותה העת נענה פיליפ לפניית שליח שהגיע מן הארץ , מטעם יחידת אמ , 131 ן" והתגייס לרשת מודיעינית שאמורה היתה לפעול נגד יעדים מצריים בעת מלחמה . יחד עם חבריו לרשת יצא פיליפ לישראל וקיבל הדרכה בסיסית בפעילות חשאית . עם תום תקופת ההדרכה חזר למצרים . ביולי 1954 הונחו חברי הרשת מן הארץ לבצע פעולות חבלה נגד יעדים אמריקאיים ובריטיים בקהיר ובאלכסנדריה . חברי הרשת , ופיליפ בתוכם , יצאו למשימה בנפש חפצה ובלא חת . בעת שפיליפ ורוברט ( רובי ) דאסה אמורים היו להיכנס לבית קולנוע באלכסנדריה כדי לטמון בו חומר נפץ , נתפסו השניים על ידי כוחות הביטחון המצריים . פיליפ וחבריו הועמדו לדין . שניים מהחברים - משה מרזוק ושמואל עזאר הי - ד" הוצאו להורג בתלייה . פיליפ והאחרים ( מרסל ניניו , רובי דאסה , ויקטור לוי , מאיר מיוחס ומאיר זעפרן ) נידונו לתקופות מאסר שונות . פיליפ נידון למאסר עולם עם עבודת פרך ושהה בכלא המצרי שנים ארוכות . זאת עד לשחרורו ב , , 1967 - יחד עם חבריו שנותרו בכלא , במסגרת חילופי השבויים אחרי מלחמת ששת הימים . שנות הכלא הארוכות לא שברו את רוחו של פיליפ ולא פגעו באהבתו למדינת ישראל ובנכונותו לפעול למען ביטחונה . אחרי עלייתו ארצה הצטרף פיליפ לשורות המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים , שבו שירת נאמנה בשורה של תפקידי מטה עד שנאלץ לפרוש מפאת מחלתו . יהי זכרו ברוך . יוכיו . כשהגיע לדרום אפריקה רהב רכש חליפות , שכר דירה , הופיע כאדם בעל אמצעים , שאמור לקשור קשרים עסקיים . אבל כסף למימון ההוצאות , אפילו משכורת , לא נשלח אליו , בניגוד למובטח

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר