|
|
עמוד:14
פרופ' יואב גלבר : " זו הייתה חובבנות , ירושה של טרום המדינה" שיחה עם ההיסטוריון בעניין "עסק הביש" ו"הפרשה" - רון כתרי במרס , 1951 בימי המעבר מהמחלקה המדינית ל"רשות , " כתב דוד בן - גוריון ביומנו : "מציעים להקים בעולם מחתרת יהודית . " הוא לא ציין מי הציע , והמשך הרישום ביומן , המפרט את הדיון בנושא הזה , נותר חסוי ולא נחשף עד היום . משהו מרוח הדברים אפשר אולי ללמוד מדברים שאמר ראובן שילוח בהרצאה שנשא לפני חניכי מחזור ב' של ביה"ס הגבוה למודיעין , ובה שטח את "האני מאמין" שלו כחודש לפני שנאלץ לפרוש מראשות המוסד בשל פציעה בתאונת דרכים . " אנחנו , " אמר אז שילוח , "איננו כמדינה אחרת הדואגת רק למדינה . אנו דואגים גם לעם שאינו במדינה ... סומכים על אנשים שבהתלהבות ומתוך לויאליות אנו נעזרים בהם . הוא הדין עם אותן מדינות שיש להן חסידים ואזרחים במדינות זרות . " שילוח ציין את הפוטנציאל הטמון בניצול הפזורה היהודית בעולם לצורכי המודיעין הישראלי , אך גם הדגיש את הסיכונים הטמונים בכך למעמדם של היהודים בארצותיהם ואת האחריות הנובעת מכך . הוא הביא דוגמאות של הסתייעות ביהודים במאבק שקדם להקמת המדינה , והזהיר כי הנסיבות השתנו לאחר הקמת המדינה ולא כל מה שהיה מותר ואפשרי בעבר , יפה כוחו בהווה . היה זה שנה לאחר נפילת הרשתות של המוסד לעלייה ב' ושל "הרשות" בעיראק , ושנתיים לפני " עסק הביש" במצרים . ( מתוך הרצאה של פרופ' יואב גלבר בכנס "עסק הביש והפרשה , " חיפה , 3 בנובמבר ( 2004 *** גלבר : " זה סיפור שמתחיל בשנת , 1951 שמגיע כהמשך לסיפור של " המסתערבים" במלחמת העצמאות ולרעיונות שהיו לח"כ שלמה הלל להקים מחתרות בארצות ערב , שיעשו מהומות בעורף הערבי במקרה של מלחמה . הרשת במצרים הוקמה למקרה של מלחמה , ונועדה להכין תשתית של יחידת חבלה ודיסאינפורמציה , לנצל את היתרון היחסי שיש בגרעינים ציוניים בארצות ערב , חבר'ה צעירים עם מוטיבציה גבוהה שמוכנים לעשות משימות כאלה . כמה צעירים , שהוסמכו כקציני צה"ל , עברו סדרה של קורסים – קורס קצינים , קורס חבלה , קורס קמ"נים . אחר כך הם הוחזרו למצרים , ושם היה עליהם להיות " רדומים" עד שתהיה מלחמה ויפעילו אותם . כשהאנגלים הלכו להסכם עם מצרים נכנסו פה לפאניקה והחליטו להפעיל אותם , כדי לשכנע את האנגלים שאי אפשר לעזוב את מצרים . היה נאיבי לחשוב שהם יכולים לשכנע את הוד מלכותו , או את הממשלה של הוד מלכותו עם צ'רצ'יל בראשה , לשנות מדיניות . נראה שלא כל כך אימנו את החבר'ה האלה בעמידה בחקירות , כי המצרים שברו אותם די מהר . חלק מהעניין היה , האם אברי אלעד הסגיר אותם או לא . הוא הרי היה מפקד הרשת והוא יצא משם . הוא היה טיפוס מחוספס מלכתחילה . המודיעין גייס אז טיפוסים מפוקפקים ... כל העסק הזה היה חובבני . נכנסה לפה השאלה של " מי נתן את ההוראה" להפעיל את הרשת הזאת כדי לבצע חבלות במתקנים בריטים ואמריקאים שישכנעו את הבריטים שאי אפשר לעזוב את מצרים . הם הלכו לקולנוע באלכסנדריה והתפוצץ לאחד מהם מתקן החבלה בכיס המכנסיים . כל העסק נפל על משה שרת כראש ממשלה , שלא ידע מזה כלום . התהלכו המון סיפורים . דיין היה באמריקה אבל עלתה הקונספירציה , שהוא ידע למה הוא באמריקה ... זה היה פשוט חובבני . אחר כך היה הרבה טשטוש . " בריחה מאחריות ? " לא , הרבה יותר גרוע : זיופי מסמכים . " יש לקח כלשהו שאנחנו יכולים ללמוד מ"עסק הביש ? " פרט למקצועיות ? " הלקח העיקרי הוא שמדינה אינה ארגון . היא לא החלש והיא לא צריכה להשתמש בנשקו של החלש . זה מקצוע אחר - לא צבא ולא מלחמה . כל הערבוב של עלייה עם חבלה , מודיעין , רשתות מודיעין מסוגים שונים . זו בסך הכל הירושה של " טרום המדינה › . " משה דיין . " דיין היה באמריקה , אבל עלתה הקונספירציה , שהוא ידע למה הוא באמריקה"
|
|