|
|
עמוד:9
תקציר סוגיית ייצוגן של הנשים בזירה הפוליטית עומדת זה עשור במרכזו של דיון ציבורי ומחקרי . הנחת היסוד הנורמטיבית המאפיינת את הדיון הזה היא שלייצוגן של נשים בפוליטיקה , ובפרט בבתי מחוקקים , חשיבות רבה : הוא תואם ערכים של שוויון וייצוגיות , מעניק לגיטימציה למשטר הדמוקרטי–ליברלי ומסייע להנחלת התפיסה הרואה בנשים אזרחיות שוות ערך לגברים . יש הטוענים כי פעילות פרלמנטרית של נשים שונה במהותה מזו של גברים — בין היתר , חברות פרלמנט נוטות , יותר מחברי פרלמנט , לעסוק בנושאים הקשורים במצבן של נשים בחברה ולקדם אינטרסים של נשים . לפי טענה זו , " ייצוג תיאורי , " כלומר שיעור גבוה של נשים בפרלמנט , הוא תנאי ל"ייצוג מהותי , " כלומר לקידום האינטרסים והתפיסות המשותפים לנשים . מבחינה היסטורית , אף שבמדינות רבות חל בעשורים האחרונים שיפור של ממש בייצוג הנשים בפרלמנט , בכל זאת ברובן הוא עדיין לא מספיק . מציאות זו הובילה מדינות ומפלגות שמכירות בחשיבות של ייצוג זה לנקוט צעדים מוסדיים שמטרתם לשפר את ייצוג הנשים בזירות הפוליטיות . מחקר המדיניות שלפנינו מבקש להצטרף לדיון חשוב זה . לשם כך הוא בוחן את ייצוג הנשים בפוליטיקה לאורך השנים ואת הגורמים לו , משווה בין ייצוגן בישראל לייצוגן במדינות אחרות ובודק כיצד משפיע הייצוג התיאורי של נשים בכנסת על ייצוגן המהותי . המחקר אף בוחן את המנגנונים המוסדיים שאומצו בישראל לצורך שיפור הייצוג של נשים בכנסת ומציע לחזק את המנגנונים הקיימים ולהוסיף עליהם אחרים . ייצוג נשים בפוליטיקה : תמונת מצב השוואתית בחינת ייצוגן התיאורי של נשים בכנסת ובממשלה מגלה שבעשרים השנים האחרונות ניכרת מגמת שיפור של ממש . בבחירות לכנסת ( 2013 ) 19–ה נבחרו 27 נשים — מספר שיא . בממשלת ישראל מכהנות כיום 4 שרות , גם זה מספר שיא , ובראש 3 סיעות — העבודה , מרצ והתנועה — עומדות נשים . יתר על כן ,
|
|