|
|
עמוד:13
כמובן מאליו , מדובר בדרישה חד–צדדית . בתווך אפשר למצוא גישות שאינן דורשות עילה מסוימת כדי להצדיק את הגירושין אבל גם אינן מאפשרות גירושין חופשיים ללא כל הצדקה . גישות אלו מכירות באינטרס החברתי שיש בשימור מוסד הנישואין , ואולי אף כוללות ממד פטרנליסטי , ובשל כך מגבילות את אפשרות הגירושין . אלו הן גישות של " גירושין ללא אשם , " והן תומכות בגירושין במקרה של שבר בקשר הנישואין שאינו ניתן לאיחוי . אבהיר : הצגת משטרי הגירושין באופן זה מאמצת את ההבחנה בין גירושין ללא עילה או גירושין על פי דרישה — שמשמעם גירושין לפי דרישה חד–צדדית ללא ייחוס חשיבות לשיקום קשר הנישואין — לבין גירושין ללא אשם , המצדיקים גירושין ביוזמה חד–צדדית בלא אשמה קונקרטית של הצד השני , במצב שבו קשר הנישואין התפרק . הראשונה מייצגת את הקצה הרדיקלי של הזכות לגירושין , שתפיסת עולמו מושתתת על ערכים אינדיווידואליסטיים מוחלטים , והשנייה מייצגת תפיסה מתונה יותר , המביאה בחשבון מערך מורכב יותר של שיקולים דוגמת האינטרס החברתי בשימור מוסד הנישואין וטובת הילדים . לעומתן , כאמור , נמצאת תפיסת הגירושין על בסיס עילה . בעולם המערבי הביאו תהליכים דתיים , תרבותיים והיסטוריים לשינוי משטר הגירושין מן הקצה האחד , דרך עמדת הביניים , לקראת הקצה השני . בישראל הגירושין נעשים אמנם לפי הדין הדתי , אולם ניכר שבתי המשפט האזרחיים — בתחומים שבסמכותם — נמצאים בצד הליברלי ( המתון או הקיצוני ) של מפת משטרי הגירושין . בתי המשפט רואים במניעת גירושין פגיעה בעקרונות חוקתיים של חירות האדם ושל האוטונומיה של הפרט ועוד . הדברים עולים מן 3 זו איננה בהכרח מגונה . ראו הל"א הארט , חק , חירות ומוסר , תרגום : אליה גילדין , תל אביב : דביר , , 1981 עמ' . 51-48 4 הבחנה זו הוצגה ונותחה בבהירות רבה על ידי שחר ליפשיץ . ראו שחר ליפשיץ , " ברצוני להתגרש ומייד ! על ההסדרה האזרחית של הגירושין , " עיוני משפט כח , ( 2005 ) עמ' ; 700-680 הנ"ל , " דיני המשפחה בעידן האזרחי : מדיני הנישואים של מי שנשאו מחוץ לגבולות המדינה אל היום שאחרי כינונם של נישואים אזרחיים בישראל , " משפט ועסקים י ( תשס , ( ט" עמ' ; 477-475 ועוד . 5 ראו ליפשיץ , שם ; Lynn D . Wardle , “ International Marriage and Divorce Regulation and Recognition : A Survey , " F am . L . Q . 29 ( 1996 ) , pp . 497–517
|
|