הקדמה: הקיבוץ שאחרי הסיווג - מבט אל תוכו וממנו ואליו

עמוד:5

פי השינויים שהנהיגו או לא הנהיגו הקיבוצים , אפשר למתוח קו מבחין בין היישובים ש"יצאו ממרחב הקיבוציות , " ובין אלה שעדיין נמצאים בו . מעבר לאותן התייחסויות כוללניות יש חוקרים שהתמקדו גם בהיבטים ספציפיים של המציאות הקיבוצית החדשה . כל אחד מהם שופך אור מן הזווית המסוימת שהוא עוסק בה על תהליכי ההשתנות הכלל קיבוציים . מנחם טופל ( 2005 ) מדווח על עלייתם של מומחי הניהול בקיבוץ העומדים במרכז העשייה הכלכלית של הקיבוץ , כמו גם בתהליכי ההשתנות בתחומים אחרים . הוא טוען , כי במידה לא מבוטלת אפשר לדבר על הקיבוץ בן ימינו במונחים של קהילה הנתונה להשפעה מכרעת של טכנוקרטים . לעומתו , בספר בעריכת יחזקאל דר ( 1998 ) מנתחים חוקרי חינוך , סוציולוגים ופסיכולוגים את השינויים הדינמיים המתחוללים במערכות החינוך הקיבוצי עקב תהליכי השינוי של התקופה . מאמרים אלה מתמקדים בתופעות כגון התרחבות תפקידי המשפחה , שחרור בית הספר מהפיקוח התנועתי וכן התמקצעות והתרכזות בהקניית דעת . בכיוון דומה עוסק ספר בעריכת סילביה פוגל ביזאוי ( 2009 ) שמרכזו דיון על מקומן של הנשים במפעל הקיבוצי מתחילתו ועד ימינו אלה . המאמרים השונים בוחנים תקופות שונות על רקע נושאים כגון אימהות , נשיות ומעגלי הדרה חברתית . מוקד מרכזי המעסיק את כותבי המאמרים הוא הדרתן של הנשים ממוקדי הכוח הארגוניים והאידיאולוגיים של הקיבוץ . יש לציין כאן שבמחקר קודם של פלגי ואדר ( 2004 ) כבר עמדו החוקרות על כך שתהליכי השינוי העוברים על קיבוצים רבים מאז שנות השמונים מייצגים רווחים והפסדים שונים ומורכבים במעמד הנשים בקיבוץ : מצד אחד חוזרות אליהן , יותר מבעבר , עבודות הנחשבות נשיות המגיעות מהחברה הלא קיבוצית , אך מצד אחר נפתחות בפניהן אפשרויות של קריירה תעסוקתית בתוך הקיבוץ ומחוץ לו , ואשר לרוב לא השיגו כמותן בעידן הישן . סקרים שונים ( ראו פלגי ואורחן , ( 2010 מצביעים גם על שביעות רצון כללית בשני המגדרים כלפי השינויים שהונהגו באותם קיבוצים שחוללו שינויים מרחיקי לכת . על כיוון דומה מצביעים ממצאי מחקר של משה שוורץ וראובן נאור ( 2000 ) המנתחים לעומק השתלשלות של תהליך שינוי בקיבוץ אחד , שעבר שינויים מפליגים באורחות חייו בעשור האחרון . השינויים כללו הפרטת תקציבים , הפיכת ענפים למרכזי רווח ואחריות , הרשאה לעבוד מחוץ לקיבוץ והכנסת תגמול דיפרנציאלי על עבודה . הסיפור של אותו קיבוץ מתאר כיצד הצליחה האליטה הכלכלית ועמה כלל החברים בקיבוץ , להתגבר על המשכר ולהנהיג שינויים מרחיקי לכת בלי למוטט את ההסכמה הכללית . לעומתו , הספר שבעריכת יובל דרור ( 2008 ) פונה לבחון היבט שונה שער לאחרונה העסיק רק מעטים , והוא הקבוצות השיתופיות - קומונות וקיבוצים עירוניים - הפרוסות ברחבי ישראל ושסך אוכלוסייתן בראשית המאה העשרים ואחת מגיע ליותר מאלפיים חברים . קבוצות אלה - קיבוצים עירוניים של ממש וקומונות

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר