הקדמה

עמוד:4

התומכים בסוגי השינוי השונים . הסוגיות העולות משלב זה של המחקר מתחדדות בהמשכו באמצעות ראיונות עומק של 60 איש המוסרים את השגותיהם ועמדותיהם על השינויים . הניתוח מלמד על הפער בין דעותיהם המגובשות והנחרצות של הטכנוקרטים עצמם שהשתתפו בשלב זה של המחקר לבין העמדות המהוססות , לעתים המבולבלות , של רוב הנחקרים ה'לא טכנוקרטים' ביחס לשינוי זה או אחר . בסוף העבודה פרק אנתרופולוגי שתרומתו ייחודית . בפרק זה מתוארים השינויים במימושם ובאופן שהפכו למאפיין מבני המארגן את חיי היום יום . לרוב מדובר בתהליך הדרגתי אך בעל השלכות רבות אשר אינן מורגשות מלכתחילה . יש מהשינויים שלא עברו תהליך רשמי של קבלת החלטה — באמצעות ועדות ואספות כלליות — והם פרי של יזמה של גורם זה או אחר בחצר הקיבוץ . מדובר כאן למשל על שינוי מבנה הנתפס כטכני בראשיתו כגון פתיחת כיתות ילדים לתלמידים מהסביבה , הקמת מעין חנות בתוך הקיבוץ בעבור לקוחות חיצוניים או פנימיים ועוד . מתברר שגם שינויים אשר הוחלט עליהם רשמית וגם שינויים שהתקבלו ללא החלטה ציבורית , מושפעים באופן מכריע מן הטכנוקרטים שנוכחותם חזקה בכל התהליכים הקשורים בהנהגת שינויים . הנוכחות הזאת בולטת בשלוש המגמות שצוינו לעיל והיא מוסברת על ידי האינטרסים של רובד חברתי זה המתנגש עם הלא טכנוקרטיה רק באופן חלקי . עניין זה , יש להדגיש , מייצג את אחת התרומות החדשניות של הספר . כדי להבליט את חשיבותה של אותה תרומה די לזכור שבמחקרים אנתרופולוגיים וסוציולוגיים רבים נמצא שהדרישה לשינוי צומחת לרוב מתוך רבדים חברתיים מקופחים לעומת האליטה הנוטה בדרך כלל להתבצר ולשמור על העקרונות המקוריים של הסדר החברתי . לעומתם מחקר זה מגלה כי במציאות הקיבוצית העכשווית הדרישות לשינוי באות מהאליטה דווקא , וזאת לאו דווקא מתוך עימות עם הלא טכנוקרטיה אלא להפך מתוך יזמות יתר הזוכה לרוב לתגובות חיוביות של הציבור הרחב . מניתוח מעמיק של אותם תהליכים מתברר שהם מביאים את הקיבוץ למקום שבו הטכנוקרטים יוצאים מחוזקים , שהפיקוח עליהם נחלש והם גם זוכים לתגמולים חומריים ממשיים . אין נובע מזה שהלא טכנוקרטיה הפסידה ויוצאת מקופחת — לאמתו של דבר גם היא שואפת ליתר חופש מהפיקוח החברתי , לעוד הזדמנויות לפרנסה ולעוד אפיקים כדי ליהנות ממנה . אולם העניין המרכזי שהחיבור שלפנינו מבקש לעמוד עליו הוא שגם בקהילה שוויונית שיתופית בעלי הכוח עשויים להתפתות לתגבור התמורה שהם מקבלים מהקולקטיב על ידי ניצול יתרונותיהם וביסוס ההגמוניה שלהם . התפתחות כזו היא כמובן לרועץ בעבור שאיפות השוויון והשיתוף הקיבוציות . אלא שלפי המחקר נוטה הטכנוקרטיה מטבעה גם לביזור ואין הטכנוקרטיה בתור רובד מבקשת להתגבש בקבוצה מלוכדת . היחיד הטכנוקרט פועל

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר