|
|
עמוד:3
ואמנם בעבור קיבוצים רבים היו שנות השמונים 'שעת אמת' ממש , ובה עלו נושאים בעלי חשיבות רבה במישורים שונים . מנחם טופל חושף בפנינו את הדינמיקה של ההתפתחות . מדובר על מחקר מעקב שנעשה בעזרת מדגם רחב של קיבוצים ויצא לדרך בעיצומה של פריצת גל השינוי שבו יישובים שונים עמדו לפני שינוי פני יישובם לבלי הכר . במעקב אחר אותם קיבוצים בשלבים מאוחרים יותר מראה לנו טופל תמונה ששורטטה בזמן אמת . בכך אנו למדים , באופן בלתי אמצעי ובצורה מאלפת , על מהותה של ההוויה הקיבוצית בתקופה זו של שינוי מהותי . אלא שמעין החוקר לא סרה לרגע השאלה עד כמה ההתנסות הזאת רומזת למשהו כללי יותר , שהוא יותר מאופייה הייחודי של הקהילה הקיבוצית . החוקר משכנע אותנו שהשתנות הקיבוץ קשורה למצב הכללי ולקשרי הטכנוקרטיה והדמוקרטיה . קשר זה נגזר מהעובדה שהקיבוץ הוא מקרה קיצוני של שמירה על ערך השוויון וצמצום מרבי של פערים ריבודיים בין חברי הקיבוץ , למרות הייעוד של הקיבוץ בתור יזם כלכלי חברתי בעל שאיפות הישגיות מובהקות ונכונות גבוהה לשלם את המחיר החברתי . במחקר עצמו ננקטת מתודולוגיה המשלבת שיטות שונות . במשך כשנתיים עקב טופל אחרי אירועי שינוי בקיבוצי המדגם , הודות לדיווחי תושבים מקומיים ששיתפו פעולה עם החוקר . בעניין זה נעזר החוקר גם בראיונות עם דמויות בולטות בקיבוצים השונים וגם בדק בעלוני הקיבוץ ובפרוטוקולים של ישיבות מסוגים שונים ( ועדות , גופים מבצעים , אספות חברים . ( בסך הכול נחקרו כ 120 אירועי שינוי ב 34 קיבוצים . הממצאים של פן זה של המחקר מבליטים את מקומם המודגש של אנשי הניהול במאמץ לעורר , ליזום , לקדם ולהפעיל שינויים בתחומים שונים ובהקשרים חברתיים שונים . סקר השינויים באותם 34 קיבוצים מאתר שלוש מגמות מובחנות — שטופל מכנה אותן 'הפרטה , ' 'ניהוליות' ו'שיזור בסביבה . ' מגמת ההפרטה פירושה הוצאת תחומים שלמים מפיקוח והפעלה קולקטיביים והעברתם לתחום השליטה הבלעדית של הפרט — צריכה , חינוך , תרבות , ריהוט הדירה ועוד . לכאן גם שייכות כמובן הצורות החדשות של הקצאת תגמולים , מהנהגת תקציב מקיף עד קבלת השיטה של שכר דיפרנציאלי . המגמה השנייה , הניהוליות , עניינה שינויים במבנה הסמכות והיחסים בין בעלי התפקידים למיניהם , כאשר העיקרון הבולט הוא הענקת סמכויות רחבות יותר ויותר לדרגים בכירים של ההייררכיה בהעתקת מודלים של ניהול מן הכלכלה החוץ קיבוצית . מגמת השיזור מקיפה את כל השינויים שהמכנה המשותף שלהם הוא התקרבות לאוכלוסייה החיצונית — בתחום החינוך , הצריכה , הצריכה התרבותית ועוד — גם על חשבון אבדן ייחודיות המסגרת של הקיבוץ עצמו . המחקר מגלה שהתמיכה בשינויים היא לעתים גורפת ממש בכל שלוש המגמות . יותר מזה , המחקר גם מראה שאפשר לזהות מיהם — שכבות , חוגים או סוגי דמויות —
|
|