|
|
עמוד:34
" נתיב ;( " ואת הצנזורה ודובר צה"ל להכפיף ללשכת הרמטכ"ל או לשר הביטחון . נושאים אחרים , ובהם גורמי ביטחון שדה וענף קרבי , יש לשקול אם לצרפם לגוף המאוחד . השיקולים בבסיס התכנית היו "להפסיק להתבסס על תיווך ורצון טוב שאפיינו את היחסים בין אמ"ן והמוסד עד אז , לנצל אמצעים באופן מיטבי ויעיל יותר ולבטל כפילויות רבות בין הארגונים . " עמית העלה עוד טענה : "תהליך המודיעין הינו מעגל סגור ( איסוף–מחקר–איסוף ) ולא ייתכן שיהיה גוף מחקרי מנותק מגורמי האיסוף . " באותן שנים לא היה במוסד גוף מחקר של ממש , ומכאן ההצעה לחבר בין גוף המחקר של אמ ) ן" שהיה הגוף המרכזי ) בישראל ובין יחידות האיסוף של המוסד במעטה של ארגון אחד , וכך להתמודד עם הנתק שאפיין את היחסים בין שני הארגונים בעשור הקודם . עוד הדגיש עמית כי ההצעה תביא לביטול מגמות של תחרות , קנאה וניסיון לחפות על כישלונות , שרווחו באותן שנים . בראייתו של עמית , הצעתו תיצור סמכות אחת שתקבע סדר עדיפויות ( סמכות הכרעה . ( בראייתו של עמית , שאלת כפיפות ראש שירות המודיעין צפויה להיות המגבלה העיקרית של התכנית , אך אפשר להתגבר עליה : "למי יהיה כפוף שירות המודיעין ? נעלה מכל ספק כי אין הרמטכ"ל יכול לוותר על מכשיר זה , שהוא חיוני בידיו . מאידך , קשריו של 'שירות המודיעין' עם ראש הממשלה , משרד החוץ וכו , ' מחייבים קשר ישיר למוסדות אלה . כל נושא המודיעין הממלכתי אין לו הכרה בכפיפות לרמטכ"ל ... בעיית הכפיפות היא לכן מסובכת , אך כאן עלינו לבחור ברע במיעוטו . " לפיכך , עמית הציע לפתור בעיה זו באמצעות כפיפות כפולה של ראש השירות המודיעיני : א . לראש הממשלה - בכל הנושאים ובעיקר בכלליים . ב . לרמטכ - ל" בנושאים הצבאיים . ייתכן בהחלט כי ראש השירות או סגנו יהיה חבר המטה הכללי ובו בזמן יהיה כפוף ישירות וזה בנושאים שאינם צבאיים טהורים ( לראש הממשלה . ( לחיזוק דבריו הציג עמית את איטליה , דנמרק ונורבגיה כמדינות שבהן מבנה דומה . עמית אף הצביע על חשש שמא ייווצר ריכוז כוח רב מדי בידי איש אחד . עם זה התמודד על ידי הוצאת השב"כ ממשרד הביטחון , בשונה מתקופתו של הראל , שחלש על שני הארגונים . הרמטכ"ל צבי צור העיד לפני חברי הוועדה שבעיית הכפילות מעיקה , ולכן הציע להותיר את מצב הקיים בקהילה כמות שהוא ( להוציא את התחום המבצעי . ( לפי הצעת הרמטכ"ל , המחקר יישאר באחריות אמ"ן , ותחום האיסוף ימשיך לפעול בשני גופים בו בזמן ( בשל שימוש בשיטות שונות . ( לעומת זאת , בתחום המבצעים , שהוא הגדיר "קטסטרופה , " נדרש שינוי ארגוני - מבני , אך הנושא נמצא ממילא בטיפול , ונכון לאחד את היחידות המבצעיות בלי קשר להמלצת הוועדה . בראיית הרמטכ"ל , "ההצעה נראית מנקודת מבט של רמ"ח איסוף , אך יש בה חסרונות רבים של שלטון . " החששות שהעלה נגעו בעיקר לחוסר הבהירות העלול להיווצר בשל הכפיפות הכפולה שהציע עמית , וזאת בנוגע לאופי הגוף החדש - "מה הגוף הזה ? גוף צבאי או לא ? מי ישרת בו . " ? הוא סבר כי מהבחינה הפרקטית , עלולים להיות פגיעה וחוסר בהירות בעבודה השוטפת בצה"ל : " האם הרמטכ"ל יהיה רשאי לקרוא אליו רמ"ד מהגוף ולשאול אותו על נושא מסוים . " ? מלבד זה תמה הרמטכ " ל" האם טוב שאיש צבא שכפוף לרמטכ"ל ילך אחרי שקיבל פקודה לדווח ולערער בפני שר הביטחון בניגוד לדעת הרמטכ . " ? ל" סוגיה אחרונה שעמית וצור היו חלוקים בה היא זהות העומד בראש הגוף החדש . עמית הציע שבראש השירות המרכזי יעמוד איש צבא . מנגד סבר הרמטכ"ל כי יש יתרון לאנשים בעלי רקע אזרחי בהובלת הביון והמודיעין : "זה לא נכון שכן אנחנו אנשי הצבא מוגבלים ... הצבא הולך להיות טכני , לתפקיד כזה מתאימים אנשים בעלי רקע אזרחי . " בשל התנגדותו הנחרצת של הרמטכ"ל , חזר בו עמית מהצעתו לאיחוד אמ"ן והמוסד . בעדות שנתן בוועדה הוא הצביע על הבעיות במימושה , בהן ההבדל בין אופי הפעולה בצבא במסגרות קשיחות ונוכח נהלים ברורים , לבין אופן הפעולה של גוף חשאי , ואת הקושי שייווצר לראש השירות , שעליו להסתיר דברים ממפקדו הרמטכ"ל . לכן הוא הציע בסופו של דבר להותיר על כנו את הסטטוס קוו בין הארגונים . סיכום : מקור השראה לאחר לכתו של הראל , תפקדה במשך שנה קהילת המודיעין בהנהגתו של עמית כראש אמ"ן וכראש המוסד . עם מינויו של אהרן יריב - שהגדירו מאיר עמית בריאיון "חבר טוב" - לראש אמ"ן , נמשכו היחסים הטובים בתוך הקהילה . בשנים הבאות צפויה היתה קהילת המודיעין לחוות תקופה של הרמוניה , בניגוד גמור ליחסים הרעועים והמתוחים שאפיינו את העשור הקודם . השינוי באופייה ובתפקודה של הקהילה בא לידי ביטוי ברובד הניהול , כלומר בהפיכת ור"ש למנגנון הניהול של הקהילה , ובגיבוש דפוסים ותהליכי עבודה משותפים בין הארגונים . אחד הגורמים שתרמו , כנראה , לשינוי ביחסים בין אמ"ן למוסד , היה לא רק מינוי עמית , אלא גם תרבות ארגונית של פתיחות , שהביא עמו מאמ - ן" הנהגת קבוצות חשיבה ועבודת צוות , כמה מהן בתוך המוסד ואחרות משותפות עם אמ"ן . עוד נוהג שהעביר עמית מאמ"ן למוסד היה "יום חשבון נפש , " שנערך מפעם לפעם , ויוחד לבחינה מעמיקה של סוגיות שעל הפרק תוך כדי פתיחות לשמוע ולהשמיע דעות שונות . ביטוי טכני לשיפור ביחסים ניכר במכתב שהעביר ראש מחלקת איסוף באמ"ן אלי זעירא לעמית , ובו כתב : "האינדיקציה ל'מהפכה' ביחסים המתחוללים בקהילת המודיעין מתבטאת בצורה טכנית בעובדה שקיים פעם ראשונה קשר אינטרקום בין ראש המוסד לראש אמ . "ן" בריאיון שנערך עם עמית זמן קצר לפני מותו הוא הסביר את השיפור שחל ביחסים בין אמ"ן למוסד בתקופתו : "הבעיה בין הארגונים היתה אנושית ולא ארגונית . מה שנדרש מראשי הארגונים והתקיים במהלך שנות ה 60 - היה לא לפחד להעביר זה לזה חומרים . " הוא ציין כי תקופת הפריחה ביחסים היא "בזכות היחסים החבריים" שלו עם אהרן יריב . שנות ה 50 - עמדו בצל דמותו של איסר הראל , ואופיינו במשברים תכופים וביחסים עכורים . בשנות ה 60 - עמדה רוחו של מאיר עמית , שביטא גישה חדשה , והביא לקהילה דינמית ומשתפת . רובדי שיתוף הפעולה באו לידי ביטוי בקשר הטוב והחברי בין ראשי הארגונים ובמסד ארגוני נרחב , שיצר מרחב קהילתי בעל משמעות ארגונית תפיסתית ומעשית . דומה שגם ממרחק של 50 שנה בערך , ניתן ללמוד מתקופה קצרה זו , שבה התנהלה קהילת המודיעין הישראלית באווירה של פתיחות ושיתוף . היא בהחלט יכולה לשמש מקור השראה לתפקוד קהילתי הרמוני כיום . את ההערות המלאות למאמר ניתן למצוא בעותק הדיגיטלי של מבט מל"ם , באתר המל"ם הערות 1 מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת 'עיונים בתקומת ישראל' של מכון בן - גוריון למורשת ישראל והציונות , שדה בוקר , דצמבר . 2013 2 המחבר מבקש להודות לד"ר שי הרשקוביץ על תרומתו הרבה לכתיבת המאמר , וכן לד"ר זאב אלרון על הערותיו המועילות .
|
|