|
|
עמוד:32
בראשית שנות ה 60 - באומרו שבאמ"ן לא היה ידוע על הקמת יחידה מבצעית במוסד עד שמו ּ נה הוא לתפקיד ראש המוסד . בסיכומו של דבר , הרושם העולה מהדברים הוא כי ארגוני המודיעין בישראל בשנות ה 50 - תפקדו חלקית בלבד כמערכת ארגונית בעלת מרכז ניהול דומיננטי ולפי מדיניות משותפת . הם שימשו בעיקר קהילה מודיעינית מקצועית . חילוקי הדעות והמתחים האישיים והארגוניים הביאו להיעדר תפקוד של מנגנוני הניהול הקהילתיים ( ור"ש כמעט לא התכנסה , ( אף שהיו כמה מיזמים קהילתיים , כגון בית הספר הגבוה למודיעין ו ּ ועדות משותפות שונות . מלבד היחסים האישיים העכורים , דומה ששורש המחלוקת בקהילה היה היעדר הסכמה בנוגע למהות יחסי הגומלין בין המוסד לאמ . ן" איסר הראל ראה בעצמו הממונה על קהילת המודיעין , ולעומתו דחו ראשי אמ"ן הגדרה זו , וראו באמ"ן הגורם המכווין את פעולת גופי האיסוף והמבצעים , ובכלל זה המוסד . הרכבי סבר כי אמ"ן הוא האחראי להביא מודיעין לפני הקברניטים , והוא הגוף אשר אמור להכווין את פעולת ה"רשות" שהיא גוף ביצועי ותו לו . כמו גם חיים הרצוג שהגדיר את אמ"ן כ"מעריך לאומי . " קהילת המודיעין בשנות ה : 60 - הראל הלך והחל עידן חדש המתח בקהילת המודיעין גבר בראשית שנות ה , 60 - והגיע לשיאו סביב פרשת המדענים הגרמנים במצרים . ההערכה כי מדענים גרמנים מסייעים למצרים בפיתוח טילים עמדה בלב מחלוקת חריפה בין גורמי המודיעין . מצד אחד המוסד , והראל בראשו , סבר כי מדובר באיום קריטי המתהווה מדרום . מצד אחר אמ"ן , ובראשו עמית , לא קיבל זאת . מלבד זאת עמדה על הפרק גם מחלוקת מדינית . בן - גוריון חידש באותן שנים את היחסים עם גרמניה . הוא לא היה מעוניין לסכן את ההתקרבות בין שתי המדינות , והצהיר כי אינו מקבל את ההערכה שלפיה קיימת סכנה ממשית מהטילים המפותחים במצרים בסיוע גרמניה . לעומתו הראל המשיך לראות בגרמניה אויב . הוא לא הסכים לשנות את הערכתו רק משום שלא תאמה את עמדתו המדינית של ראש הממשלה , והאשים את אמ"ן שהוא מתאים את הערכתו לדרישת בן - גוריון . לעומת זאת אמ"ן סבר כי אין מדובר באיום כה חמור , ובכך זכה לאהדת בן - גוריון . עוד מרכיב במתיחות הקהילתית היה טענות אמ"ן כי המוסד עוסק בעניינים שאינם ביטחון , כגון ציד נאצים או פרשת חטיפת הילד יוס'לה שוחמכר לארה"ב . בעקבות חילוקי הדעות בקשר לפרשת המדענים , נוצר סדק ביחסי האמון בין ראש הממשלה לראש המוסד . הראל התפטר מתפקידו , ובן - גוריון מינה את מאיר עמית לממלא מקום ראש המוסד , בד בבד עם המשך תפקודו כראש אמ"ן . עם לכתו של הראל החל עידן חדש ביחסים בתוך הקהילה . למרות התפטרותו של ראש המוסד , החליט בן - גוריון להקים ועדה לבחינת קהילת המודיעין , משום שהטענות שעלו בשיח הביטחוני חייבו בירור , והציבו סימן שאלה לגבי מבנה הקהילה ועל תפקודה . בראש הוועדה עמדו הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין ומזכיר הממשלה זאב שרף . לפי כתב מינויה , הוועדה נדרשה לבדוק אם יש כפילויות בקהילת המודיעין , אם יש פעולות של המוסד שאינן קשורות לביטחון ( בהמשך לטענות אמ , ( ן" אם נכון למזג את השירותים לרשות אחת , אם להכפיף את השב"כ למשרד הביטחון ואם להותיר את המחקר במשרד החוץ . בתקופת עבודתה של הוועדה התפטר גם בן - גוריון מתפקידו כראש ממשלה ושר ביטחון בעקבות "פרשת לבון , " ודו"ח הוועדה הוגש ב 31 - ביולי 1963 למחליפו לוי אשכול . כנספח לדו"ח צורפו עדויות ראשי הקהילה ומערכת הביטחון שניתנו לוועדה . עם העדים נמנים סגן שר הביטחון שמעון פרס , הרמטכ"ל צבי צור , סגן הרמטכ"ל יצחק רבין , ראש אמ"ן וממלא מקום ראש המוסד עמית , סגן ראש אמ"ן אהרן יריב , מנהל נתיב שאול אביגור , ראש השב"כ עמוס מנור , מנכ"ל משרד ראש הממשלה טדי קולק ומנהל מחלקת החקר במשרד החוץ אברהם קדרון . איסר הראל לא העיד בפני חברי הוועדה . הוועדה לבדיקת קהילת המודיעין : מבחן המעשה המלצות ועדת ידין - שרף , עסקו בכמה רבדים , הראשון נגע לניהול הקהילה . הוועדה המליצה , כמו אביגור , על מינוי יועץ בנושא מודיעין לראש הממשלה , והורתה על הצורך הדחוף בחידוש ובמיסוד דיוני ור"ש . הרובד השני נגע למבנה הארגוני של הקהילה . הוועדה לא קיבלה את הצעת מאיר עמית לאחד את המוסד ואת אמ"ן לשירות מודיעין מרכזי . היא נמנעה מלקבל את טענות אמ"ן כי יש צורך בהקמת שירות מודיעין נוסף שיטפל בנושאים שאינם ביטחוניים , והמליצה להוציא את השב"כ ממשרד הביטחון ולהעבירו למשרד ראש הממשלה . הרובד השלישי נגע לתפקוד הפנימי של הקהילה . כאן המליצה הוועדה על העברת היחידה המבצעית שפעלה באמ"ן למוסד . מנגד , היא ביכרה להשאיר בעינו את הביזור בתחום המחקר בקהילה בין אמ"ן למשרד החוץ , ולשמר כך מידה של ריבוי דעות וגישות במחקר . בנוגע להמלצה למנות יועץ מיוחד לראש הממשלה בנושאי המודיעין , קבעה הוועדה כך : " תפקידו של היועץ לסייע בידי הממשלה לעקוב אחר הפעולות המבוצעות והמתוכננות על ידי השירותים החשאיים השונים . היועץ ישתתף באופן קבוע בוור"ש ובפגישות ראש הממשלה עם ראשי השירותים , הוא רשאי לדרוש מידע מכל שירות , לבדוק דרכי פעולתו של כל שירות וכן לבחון הערכות המוגשות לראש הממשלה . " אם כן , נראה כי שלא כאביגור , שראה בראש המוסד לביון גורם מנהל בלבד , הרחיבה ועדת ידין - שרף את סמכויותיו , וביקשה שיעסוק גם בהערכות המודיעין . המלצות הוועדה לבדיקת קהילת המודיעין במבחן המעשה בדו"ח ועדת אגרנט נמסר כי דו"ח ידין - שרף לא זכה לעיון ולדיון רציניים , כי הדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לא היה מעמיק , ונערך מבלי שחולק הדו"ח לחברי הוועדה . אולם אם נביט בשינויים בקהילת המודיעין שחלו לפי המלצות הדו"ח , שתוארו לעיל , נראה כי מרבית ההמלצות אומצו ויושמו . ( ראו טבלה . ( " השיקולים בבסיס התכנית היו "להפסיק להתבסס על תיווך ורצון טוב שאפיינו את היחסים בין אמ"ן והמוסד עד אז , לנצל אמצעים באופן מיטבי ויעיל יותר ולבטל כפילויות רבות בין הארגונים" דוד בן גוריון
|
|