|
|
עמוד:27
קראתי הרבה מחקרים שדודיק היה כותב לאהרל'ה . זה היה נוהגו של אהרל'ה , להתכתב , תמיד , עם הנספח , השגריר , אבל עם דודיק היו לו הרבה התכתבויות . באחד מהמכתבים , שהיה טרגי כזה , דודיק מפציר באהרל " ה' תן לעצמך מנוחה , אל תעבוד כמו משוגע , קח קצת מנוחה . " ואהרל'ה עצמו , ראיתי באיזה מכתב , אני לא זוכר למי , כתב שהוא מבקש שידאגו לדודיק כי הוא דואג מאוד לבריאות שלו . אהרל'ה כל הזמן דאג לבריאות . אני רואה את זה במכתבים , הוא לא בריא , הוא כל הזמן היה . " ברוריה ( הבת : ( "אבא היה חולה בסוכרת נעורים , מגיל מאוד צעיר . זה לא מנע ממנו כל השנים להגיע לתפקידי שדה בכירים . הוא היה סמח"ט גבעתי וגם סמח"ט גולני . זה לא עצר אותו . " עמוס : "אהרל'ה כנראה הכיר לפני ולפנים את כל הגיליון הרפואי שלו , והוא כל הזמן דאג לבריאות של דודיק , שמצדו כתב 'אל תעבוד כל כך קשה' וזהו עד אותו הלילה ... שהגיע טלפון לאהרל'ה , ש'דודיק איננו . ' דודיק היה כותב הרבה , גם ב"מערכות . " רוב הקצונה הבכירה של צה"ל לא ידעה לכתוב , היא ידעה לדהור על טנקים . " גדעון : "בראשות אמ"ן , זה בולט בצורה מחזורית כמעט , יכול להימצא טיפוס האינטלקטואל או טיפוס קצין השדה , שהצבא מחליט 'אתה אלוף כי יש לך ניסיון שדה . ' אלי זעירא הצליח להצניח גדוד צנחנים וזה היה השיא שלו . ואם זה השיא שלך , אז ברור שמה שקרה במלחמת יום הכיפורים היה החלטה של 'כן ולא . ' דודיק , ובוודאי אהרל'ה , לא היה חותך 'כן או לא . ' מותר היום להגיד 50 ' גוונים של אפור , ' ולא בהקשר המקורי ... ואני יודע על הפחדים של אהרל'ה הרבה אחרי זה , בסביבות , 1970 עם המצרים והרוסים ... 'תבדקו' ו'תעשו . ' דודיק היה הטיפוס האינטלקטואלי . " עמוס : "דודיק לא היה מח"ט . זה היה ברור שאם לא היית מח"ט , לא תהיה אלוף . אין חוכמות . " ר"ד משה , הבן : "לי יש כל מיני זיכרונות , שבאיזשהו מקום נושקים לדברים שנאמרו , אבל מזוויות אחרות . כמובן שלא הכרתי את העבודה המקצועית שלו , לא הבנתי בזה דבר . יש הרבה דברים שמתקשרים ... זו היתה תקופה אחרת , אין מה לעשות . כמובן שזה בעיניים של ילד . קודם כל , צה"ל היה צה"ל . אנשיו נישאו על כפיים ואני הייתי בן של מישהו כזה , והייתי תמיד מאוד מוגן . היה קשר מאוד עמוק בין אנשים . אבא אהב שח . כשהוא היה בתיכון הוא שיחק " שח עיוור , " ואני זוכר שכשהוא היה על איזשהו מטוס כנספח בארה"ב , והוא שיחק סימולטנית עם קבוצה גדולה של נספחים בלי לוח כלל ! אני חושב שזה מדגים חלק מהכישורים שלו . היה לו כנראה זיכרון מאוד מיוחד . ואבא גם נהנה מאוד לצלם ולפתח בצבע . היו לו הרבה תמונות ממלחמת ששת הימים , ומהתקופות שלפניה ושאחריה . כשהוא היה חוזר היתה הקרנת שקופיות אצלו בחדר . מדובר באותו חדר עבודה קטן , שבו הייתה ספרייה המכילה כמות ענקית של חומר קריאה היסטורי , שנלווים לו הערות ורישומים . זה לא היקף קריאה של סטודנט , זה כמות אדירה של חומר בתחומים מגוונים . " עמוס : "מעבר לכל הניואנסים המודיעיניים . אמרתי לעצמי 'שמע , האדם הזה אינטלקטואל . ' זה בלט . זו הייתה ההיכרות האישית . אני הייתי בסך הכל רמ"ד . הוא אמנם ישב במרחק של 15 מטר , אבל ביני לבינו היה עולם שלם . היה כזה חמור סבר , כבד ראש , בגלל המקטרת הזאת , שהקנתה לו הדרת כבוד . אהרל'ה היה מעשן סיגרים , וזה בכלל ניגוד : הסיגר מול המקטרת – זה היה משהו בקלאסה אחרת . " " תלמדי לראות את התמונה הכוללת" ברוריה , הבת : "אני חושבת שאני , יותר מכל האחרים , חקרתי אותו וניסיתי לקבל ממנו דברים . למדתי בתיכון , אז באופן כללי זכורות לי השבתות ברדיו , עם יומן השבוע , שאבא היה יושב ומפרשן . כולנו ישבנו סביבו והאזנו . כשהייתי מדברת איתו על נושאים כלליים , הוא תמיד היה אומר לי , 'למדי היטב את כל הפרטים ואחר כך תבני את הקונספציה , לדעת גם להסתכל למרחק ולראות את התמונה הכוללת . ' כשהייתי מאזינה לרדיו הייתי שואלת אותו שאלות , למשל כשהמצרים הודיעו שהם יירטו מטוסים שלנו מעל אריתריאה , שאלתי 'מה קרה שם אבא . ' ? השיב לי : 'קראי מה אנחנו אומרים , מה הם אומרים , ותלמדי מזה , תסיקי מה באמת היה שם , איפה הפער בין שתי הגרסאות . ' היינו מקבלים את עיתון 'במחנה' ויום אחד ראיתי מאמר מאת "המזרחן . " באתי אליו ושאלתי ' אבא , מי זה המזרחן ? אני לא מכירה . ' היה סביר , שאם יהיה ניתוח על ארצות ערב אז אכיר את אחד מאנשי המודיעין ... הוא חייך וזה היה ברור לי שהוא התחיל את סדרת המאמרים הזאת . אחר כך אחרים החליפו אותו . אבא לא דיבר ערבית , זה בטוח . אבל אני זוכרת יום אחד , 23 ביולי , נאום של נשיא מצרים אבו נאצר ברדיו , שנמשך שעות " ... טלי , הבת : "צלצלו לאבא לתרגם לו . אבא הלך ליצחק רבין ואני עניתי לטלפון ואמרו לי , ' תרשמי , ' ואני רשמתי . אני לא יודעת בת כמה הייתי , לא הבנתי אף מילה . " ברוריה , הבת : "היתה תקופה שהוא נסע הרבה לתורכיה ולאיראן . עד היום זה תעלומה בעיניי . כי אני לא יודעת מה הם עשו שם . אבא מאוד אהב שבאנו לקבל את פניו בשדה התעופה . אני זוכרת פעם שראיתי זהות בדויה בדרכון , השם שהיה כתוב שם לא היה של אבא , אבל התמונה כן . המטוסים שנחתו לא חנו מול השדה , אלא חנו בחושך . היו מורידים אותם , אוספים אותם מאיזה רכב ואחר כך היו נותנים לאנשים אחרים לרדת מהמטוס , ואנחנו היינו מחכים לו באיזה חדר צבאי . והנסיעות האלה ... בהתחלה היינו אומרים הוא 'נוסע להסתפר , ' ואחר כך שהוא ' נוסע להתגלח . ' אני לא יודעת מה הם עשו שם , אבל באיזשהו שלב הבנתי שהאמריקאים מאוד הסתמכו על המודיעין הצבאי ועל האינפורמציה שהוא סיפק על תורכיה ועל איראן . היו אלה ימים אחרים . תמיד חינכו אותנו ואמרו ' הטלפון הוא לא בשבילכם . אם אתם רוצים לקבוע פגישות , תקבעו בבית הספר . הטלפון זה לשימוש לצורכי הצבא . ' אבא היה סגן אלוף , אבל לא נסענו ברכב הצבאי בשבת . היה אז קיצוב בדלק . בשבת לא נוסעים . אחר כך , כשהיה מותר , נסענו לבקר את סבתא בירושלים ותמיד לקחנו חייל טרמפ . הדרך היתה כל כך ארוכה שבחורף עצרנו ברמלה לקנות פלאפל ובקיץ גלידה , ותמיד כמובן הצענו גם לטרמפיסט . אחד העיר לנו : 'מה זה ? בחורף פלאפל ובקיץ גלידה , ' ? אז אמרנו לו "איך אתה יודע - " ? והוא אמר 'כבר נסעתי איתכם פעם " ... ' ד"ר משה , הבן : "האינטנסיביות שבה הוא עסק בדברים היתה מרשימה . הוא היה נכנס לחדר העבודה הקטן שלו , ושעות על גבי שעות עובר על חומר , ועובר ולועס אותו , וחשנו את ניחוח הטבק עם הדובדבנים . משהו עלה לו בראש ביום כיפור אחד , קם ונסע לאברשה טמיר שגר בקצה השני של השכונה , והשכנים ? 'אוי ואבוי , ביום כיפור הוא נכנס לאוטו . ' אבל זה לא ישב לו בראש , הוא היה מרוכז בעניינים שלו . הוא היה שם אבל הוא לא היה 'איתנו' לחלוטין . הוא תמיד עבד , הראש היה מלא כל הזמן . " רון : ביקשנו להביע הוקרה לפועלו של איש מרכזי בצמרת חיל המודיעין , "דודיק" כרמון ז"ל , שהסתלק מעימנו בגיל צעיר להכעיס . תודה לבני המשפחה ולעמיתים , על השתתפותם . משהו עלה לו בראש ביום כיפור אחד , קם ונסע לאברשה טמיר שגר בקצה השני של השכונה , והשכנים ? 'אוי ואבוי , ביום כיפור הוא נכנס לאוטו . ' אבל זה לא ישב לו בראש , הוא היה מרוכז בעניינים שלו . הוא היה שם אבל הוא לא היה ' איתנו' לחלוטין . הוא תמיד עבד , הראש היה מלא כל הזמן"
|
|