תושייה, קפה שחור ומעט מזל

עמוד:15

הקרובה נחל באימונים . אני רואה אותך משתלב בהכנת התשתית המודיעינית . הפעילות תחל כבר בימים הקרובים . " המח"ט נפרד ממני בלחיצת יד איתנה . חיוכים לא היו בתפריט . חרף ניסיוני חשתי מעט לחץ . זו היתה קבלת פנים שריונאית נוקשה מעט . יצאתי בתחושה שאו-טו-טו יחל מבחן הקבלה , שעליי לזנוח ומהר את זרי הדפנה ולהפשיל שרוולים . נכנסתי לפחון מחלקת המודיעין בקצה המתחם . 45 מעלות בצל , מחניק . ריצוף , מיזוג אוויר ואפילו מאוורר לא היו שם . זבובים בגודל המהווה אתגר לצפרים - דווקא היו ובשפע . ולשמחתי , גם אנשים מצוינים . לאחר ארבעה ימים נפרדתי מיאיר ורדי , מילאתי ריאותיי אוויר והתחלתי לטפל במשימות שצברתי בחפיפה . התחלה לא אידיאלית ביום החמישי לשהותי במפקדת החטיבה , כשעה ומחצה טרם שקיעת השמש , זכיתי לקריאה באינטרקום . פקידת הלשכה הקפיצה אותי בקול צונן : "המח"ט מבקש שתתייצב בלשכה . אתה מצטרף אליו ולסמח"ט לסיור שטחים לקביעת מתכונת אימונים לפלוגות ולגדודים . " השתהות כלשהי ולאחריה כחכוח : "יוצאים בעוד 15 דקות . " אשר יגורתי בא לי . בימי החפיפה הקצרים לא הספקתי לסייר ולהכיר את שטחי האימונים המתוכננים לחטיבה , ובמשימתי הראשונה אני מצטרף למפקד החטיבה , ללא כל התראה מוקדמת . התחלה אידיאלית - זה לא . התמקמתי מזיע במושב האחורי המתקפל של ג'יפ המח"ט , בין הצידניות ומכשירי הקשר , כשאני מצויד בנשק אישי , מפת גזרה מנוילנת , משקפת , מצפן , מד אזימוט , עפרונות שעווה 'צ ) יינוגרפים ) ופנקס כיס . הסמח"ט אחז בהגה כשהמח"ט לצדו . נסענו מערבה על כביש רפידים – טסה ולאחר מספר קילומטרים סטינו צפונה לשטח . צלחנו דיונות והתייצבנו בראש גבעה לתצפית , בלי לרדת מהרכב . ניכר היה שהמח"ט וסגנו בקיאים היטב בשטח . לא יכולתי בשום פנים ואופן לזהות את מסלול הנסיעה , אולם זיהיתי את נקודת הסטייה מהכביש לשטח באמצעות אבן ק"מ סמוכה . בלי לצאת מהג'יפ ובלא שניתן לי לקבוע את מיקומנו המדויק במפה , פתח המח"ט : "כאן אני מבקש למקם את רצועת המוקשים . " תוך כדי נסיעה הוא המשיך להנחות . על גבעה אחת ביקש למקם מגנן טנקים , שם תעלת נ"ט , מתחם מוצבים , תעלות קשר , משגרי נ"ט . וכך הלאה - מתחם אויב גדודי שלם . ללא יכולת לזוז במושב האחורי הצר של ג'יפ הסיור המכוסה ברזנט , שבצידיו חלונות מאובקים , נחשפתי לאתגר - כיצד למקם את מתחם האויב לפרטיו , כפי שביקש המח"ט . לא עלה אפילו על דעתי לבקש מהמח"ט לעצור לרגע כדי להשלים הזדהות . הכול התבצע במהירות , תוך כדי נסיעה , השמש עמדה להיעלם . הסמח"ט , שאחז בהגה , ביצע בכל נקודת עצירה סיבוב טבעתי , שעה שהמח"ט מפליג בהנחיותיו לגבי "תפריט" הביצורים בכל מקום , לרבות זוויות הירי של כוחותינו . כולי חרד מהיעדר היכולת הטבעית שלי כקמ"ן להזדהות בשטח ולסמן את ההנחיות על גבי המפה , רשמתי אינסטינקטיבית בצ'יינוגרף על גבי המפה המנוילנת את ההנחיות הנוגעות לבניית מתחם האויב בכל עצירה : עצירה ראשונה - רצועת המוקשים ; עצירה שנייה - מגנן הטנקים ; עצירה שלישית - מכשול הנ"ט ; וכך הלאה , כ 15 - עצירות והנחיות . מוחי קדח . כל ניסיוני והמוניטין שלי על הכף . כיצד אצליח , בלא שהתאפשר לי להזדהות , למקם את הנחיות המח"ט במיקומים שדרש ? כמעט חשיכה ומחוץ לג'יפ קור כלבים . המח"ט סיכם את הסיור : "קמ"ן , הכול מובן ? אני מתכוון להתחיל באימונים כבר ביום א' הקרוב . אני מבקש לקבל הגדלת תצלום אוויר ( תצ"א ) אנכית , כשעליה פירוט מתחם האויב לאימונים כפי שהנחיתי , שישמש עזר מודיעיני ללימוד ולתכנון . מכיוון שהזמן קצר , נא סיים את המשימה לא יאוחר מסוף שבוע זה . " היה זה יום , 'ד דקות לפני חשיכה . חזרנו למפקדת החטיבה . בדרך מסלסל המח"ט בשפמו , כמו אומר , בוא נראה מה הקמ"ן המהולל הזה שווה . זו לפחות היתה תחושתי . הנשק : קפה שחור וחזק אחסוך בפרטים נוספים . איני מאחל לידידיי להימצא במצבי . עיני הימנית החלה לנתר מהלחץ אבל הרמתי ראש . לא יפילו אותי , מלמלתי . את המשימה אבצע . ביקשתי קפה שחור חזק . קיוויתי להשלים כמה לגימות מבלי לחלץ זבוב מבין השיניים . התפללתי . והנה נצנץ לו זנב פיתרון שהוא כמעט בהישג יד . בתוספת מעט מזל הבעיה מאחורינו . נזכרתי כי בכל גבעה שבה עצר הסמח"ט את הג'יפ הוא השלים כעין טבעת . מאחר ורשמתי את הנחיות המח"ט בכל עצירה - טבעת - באופן " כרונולוגי" במסלול תנועת הג'יפ , קיוויתי שמחר באור ראשון אצא בעקבות ג'יפ המח"ט ואוכל " לתפור" את המשימה שהוטלה עליי בשלמותה . במהלך הלילה השלמנו רצף תצלומי אוויר של אזור האימונים . השכם בבוקר למחרת , כמתוכנן , מש"ק המודיעין ואנוכי עשינו דרכנו לשם . פסיפס התצ"א היה פרוס לפנינו וסדר הנחיות המח"ט ליוו אותנו . ג'יפ הקמ"ן פתוח ללא ברזנט , כך שזיהינו מיד את נקודת הסטייה של ג'יפ המח"ט מאמש , סמוך לאבן הק"מ מהכביש צפונה לשטח האימונים . נזכרתי כי בכל גבעה שבה עצר הסמח"ט את הג'יפ הוא השלים כעין טבעת . מאחר ורשמתי את הנחיות המח"ט בכל עצירה - קיוויתי שמחר באור ראשון אצא בעקבות ג'יפ המח"ט ואוכל "לתפור" את המשימה עקבות הג'יפ נותרו טריים ואף לחים בזכות אגלי הטל שעשו את מלאכתם . משמיים עזרו לנו . נענו במסלול המדויק מאמש , ובכל גבעה בה עצרנו סימנו על גבי הפסיפס הצילומי את חלקי מתחם האויב כפי שהנחה המח"ט . עצירה ראשונה - הנחיית המח"ט הראשונה , וכך הלאה . עד השעה 08 : 00 השלמנו סימון מדויק של מתחם האויב . עד שעות הצהריים סיימנו טיוטה ראשונה על שולחן השרטוט בפחון המודיעין . מספר שעות לאחר מכן , מסרנו את הטיוטה על תצלום האוויר המעודכן ליחידת המודיעין הפיקודית בבאר שבע , לשרטוט ולעריכה . 36 שעות לאחר הסיור עם המח"ט וסגנו בשטח האימונים , הנחתי על שולחנו הגדלת תצ"א אנכית מבוקרת , מעודכנת ומרושתת , שעליה מתחם האויב לפרטיו , על פי מתכונת חומר המודיעין לחרום כמקובל בפיקוד הדרום . המח"ט סקר בעין בוחנת את ההגדלה המפוענחת ולהפתעתי לא העיר ולו הערה אחת . הביט אלי ואמר : "קמ"ן , עבודה טובה . " את מבחן הכניסה צלחנו . התושייה והמזל גם הם שיחקו לטובתנו - רישום הנחיות המח"ט בצורה מדויקת יחד עם עקבות הג'יפ , שנותרו טריים בכל נקודת עצירה , הם שאפשרו לצלוח את המבחן . כל אחד מאיתנו נושא באמתחתו אירוע שבו יכולת מקצועית וניסיון חוברים למזל . לעתים אנו כלואים בתרחיש שנדמה לנו כי הוא דורש פתרונות מורכבים או מסובכים , ולאחר מחשבה נוספת ואפילו סיעור מוחות אנו מגלים שהפתרון פשוט יותר , ומצוי בטווח נגיעה . עיני הימנית החלה לנתר מהלחץ אבל הרמתי ראש . לא יפילו אותי , מלמלתי . את המשימה אבצע . ביקשתי קפה שחור חזק . קיוויתי להשלים מספר לגימות מבלי לחלץ זבוב מבין השיניים . התפללתי

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר