|
|
עמוד:7
מבוא משבר הקיבוץ , שבשנות השמונים היה לעובדה מזוהה ומוכרת , הוא משבר מבני וערכי שבא לידי ביטוי בכל תחומי החיים של היישוב הקיבוצי . הוא תואר , נחקר ונותח בעשור האחרון בשורה ארוכה של מחקרים , מהם מקיפים ומהם נקודתיים ועיקרי הדברים כבר היו לנחלת כל המתעניין בנושא . הקיבוצים נשטפו בגל של שינויים ועודם נתונים במהלכי הסתגלות וגיבוש מבנים חדשים . בלי להיכנס לסוגיה אם השינויים הם תולדת המשבר או שמא החלו לפניו והם בין מחולליו , ניתן לסכמם בקיצור ובהכללה כמעבר ממערכת חברתית וכלכלית שיתופית , סולידרית ומלוכדת עם רמה גבוהה של מחויבות חברתית ואידיאולוגית , לחברה א ינדיווידואליסטית , שבה ננטשים עקרונות הקומונה ומתרופפת והולכת הזיקה שבין חבריה ומחויבותם זה לזה , ובמקומם מקבלות לגיטימציה נורמות שבעבר נחשבו כסטייה . מטרה והנחות ו מטרת המחקר שבזה הייתה לקבל תמונת מצב של הקיבוץ ההולך ומשתנה מנקודת מבטו של החבר היחיד ' , והשאלה התחילית הייתה ] מה חש החבר במצב החדש המתהווה י מה הן עמדותיו והערכותיו ? היכן הוא ממוקם או ממקם את עצמו במערך החברתי והמשקי שמונהגים בו "כללי משחק" חדשים ? בראשית המחקר הנחנו שמצויים בזירה חמישה משתנים המשפיעים על התהליכים ומושפעים מהם : שינויים , זהות , גבולות , סולידריות וניכור . בין החמישה מתקיימת זיקה הדדית ולא נקבע דירוג היררכי ביניהם , וכולם ממוקמים אופקית על מישור אחד ומשפיעים זה על זה כשברקע הדברים מצוי , כמובן , המשבר . בפרקים הבאים נציג את המשתנים , נסביר וננתח אותם ונצביע על קשריהם לתיאוריות הכלליות וכן על הצורה שבה הם מתגלים בזירה הקיבוצית שלפנינו . מסגרות תיאורטיות : ניתוח , הבנה והסבר של מערכת כה מורכבת כמו קיבוץ , אשר השינויים המתרחשים בה מוסיפים עוד על מורכבותה , מצריכים להיעזר ביותר מאשר תיאוריה אחת ותחום מדעי אחד . ניתוח הראיונות הוסיף וחיזק גישה זו . התיאוריות החברתיות שאליהן פנינו כדי . 1 בכל מקום שבו נכתב "חבר קיבוץ" הכוונה גם לחברת קיבוץ , אלא אם יש הבחנה מפורשת .
|
|