|
|
עמוד:9
הקיבוץ וקיבוצו יחסי חוזה שבו מפורטים הכללים . ואלה שאינם מפורטים אינם כלולים בחוזה ולא חלים על החברים ( רוזוליו , . ( 21-22 : 1993 בשלב ההתפתחות השלישי , בעיקר אחרי המשבר הכלכלי של מחצית שנות השמונים , גרמו הסדרי החובות שבאו בעקבותיהם , לירידת כוחה של התנועה כספק משאבים לקיבוצים והשפעתם נחלשה מאוד . אנו רואים אפוא תהליך של שינוי ערכים , היחלשות המרכזים הלאומיים , בהן התנועות והמפלגות , ברמה הלאומית ' ( רוזוליו , רוזנר , . ( 2002 כללו של דבר , אנו רואים תהליך עקבי של ביזור העוצמה החברתית מעוצמה המרוכזת בידי מרכז בעל סמכות לעוצמה מבוזרת בין הפרטים במערכת . ג . התהליכים המתוארים לעיל התבטאו גם בשינוי אופיין של ההנהגות . ניתן לומר שההנהגה המייסדת הייתה הנהגה כריזמטית , כוללנית וריכוזית , שנהפכה בתהליך הרוטיניזציה להנהגה פונקציונלית ומפוצלת ( רוזוליו , 1999 א ' . ( 45 ; 31 : כתוצאה מכך סמכותה חדלה להיות כוללנית . ניתן היה לאבחן בקיבוצים הנהגות פוליטיות , משקיות , חברתיות , אזוריות ומקומיות , שכל אחת מהן פעלה בתחומה . שינוי זה התרחש הן 2 בישוב הקיבוצי היחיד והן במסגרות התנועתיות והפוליטיות . ד . התהליכים שתוארו לעיל הגדירו גם את היחס בין המערכת הקיבוצית למפלגות שהשתייכו אליהן . בתקופת בניי ; אלמה היוותה המפלגה גם תנועה . בהמשך היוו שתי תנועות - הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי - גרעין מרכזי לשתי מפלגות - מפ" ם לאד / דלת העבררה-פרעלי צירן . איחוד הקבוצות והקיבוצים היווה מחוז 1 ד > ח » והשפעת הנהגתה במפא"י הייתה פחותה מאשר השפעת הנהגות הקיבוץ המאוחד ומפ"ם במפלגותיהם . בהמשך הוקמה מפלגת העבלדה , ואחדות העבודה הפכה להיות אחד ממרכיביה או חטיבותיה . יש לראות התפתחות זו כחלק מתהליך ביזור העוצמה ומצורך ההנהגה הפוליטית במפלגות ובתנועות ליצור לעצמן בסיס השפעה מול מרכזי עוצמה מתחרים . ה . התהליך הסוציולוגי והסוציולוגי-פוליטי המתואר כאן מצביע על תהליך של ביזור עוצמה בחברה הישראלית . תהליך זה השפיע על שינויים . 1 תופעה זו בלטה מאוד כמפלגות הפוליטיות הלאומיות . במפלגות הופיעו מרכזי משנה שתבעו את חלקם ב"עוגת העוצמה" של המפלגה ור' ליסק . ( 1998 ) . 2 אני טוען שפילוגים התרחשו ומתרחשים רק בשלב שלמערכת חברתית נתונה ( תנועה , מפלגה או כל ארגון שהוא ) יש הנהגה כריזמטית . במצב של הנהגה דיפרנציאלית לא יתרחש פילוג חרף חילוקי דעות .
|
|