|
|
עמוד:א4
ד . לנדסהוט שקל מהי המסגרת המשפחתית הראויה לקיבוץ והניח ששתי המסגרות מתחרות זו בזו ובכך . עורר נגדו ביקורת חריפה . לנדסהוט סבר שיש לבצר את התא המשפחתי כאשר הוא נמחץ , וקוראיו בקיבוצים קיבלו זאת כביקורת קשה . כחלוף השנים הוכח כי גם ההיפך אפשרי ; עם הופעת הדור השני והשלישי ( בניהם ונכדיהם של המייסדים , ( לא אחת התברר שיד המשפחה המורחבת חזקה יותר ממוסדות הקהילה . התכנסות המשפחות סביב עצמן די בה למשל להפחית ובמידה ניכרת את מעורבות החברים בענייני הציבור , ויש בה אף כדי להביאן למאבק על אינטרסים שיוכיים , כשלנגד עיניהן טובת בניהן , גם אם זו מנוגדת לטובת הקולקטיב . שאלות סוציולוגיות נוקבות מוצגות עתה באשר להצבה ( allocation ) של הילדים לאור תפקידים אפשריים שמועידות להם 8 המשפחות ( לא עוד הקיבוץ . ( בוחנים מחדש מה מודגש ומה ראוי להדגיש בחינוך לערכי המשפחה לאור הצמצום בשיתוף הקהילתי . דנים בנושאי הצריכה ( כגון גורל חדר האכילה , מחסן הבגדים והמכבסה , לשם מה נחוצים הם עדיין (? מעט עוסקים בטיב קשרי השאירות בהתפתחותם ובמשמעותם הנוכחית , בסוגיות שידוכים , נישואין וגירושין , לאופי משקי הבית המתפתחים ולחלוקת התפקידים בתוכם . מקום מרכזי מוקדש לאחרונה לאופן תירבות המינים ( תירה = מ" , ( gender אם דגשיו זהים או נבדלים לגבי בנות ובנים . ה . קיבוצים המגיעים לגיל מופלג של שבעים , שמונים ותשעים שנה , האם יש בהם כדי להעיד כי אין זו אגליטריות מאולצת ואם כך , היש בה גם יסוד ביולוגי ? האם לאגליטריות ייצוג בפנתאון היצרים שלנו , שאז ניתן ללמוד עליה דברים מהתנהגות הדבורים או להקות צפרים , למשל ? או שאין השוויון יצר מורש אלא תכונה מוקנית , העומדת על כוחו של הרגל , לפעמים כדי כך שקשה לאנשים להשתחרר ממנו ? אפשרות פשוטה אחרת היא שעיקרו של השוויון עומד על שכנוע ערכי , פנימי , אינטלקטואלי ופילוסופי של החבר ( ואינו משחקי אינסטינקטים , ( והוא המכריע בדבר המשך דרכו לבקרים . איזו קרקע מצמיחה התאוות לשיתוף בנכסים ולחברותה אינטנסיבית כזאת ? כיצד מתקשרת מורשת ישראל-סבא לישראל המתחדשת שהולידה את הקיבוץ , או מה המחבר בין פרק אודות התמנרות המשסווה ומרכזיות מקומח בחיי חקיכוץ בשנות השמונים ראו : . Maron , 1986 על החמורות הנרשמות כחינוך הקיבוצי ובחן ההסט מהקולקטיכיות לעבר האינדיווידואליות ראו : דר , . 1998
|
|