|
|
עמוד:188
הומלץ . עקב כך החליט האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך והתרבות , לחזור ולבדוק מתכונת ארגונית ולימודית זו . במהלך הבדיקה אותרו שתי אוכלוסיות שהמערך הקיים אינו עונה על צורכיהן . שתי האוכלוסיות הן אוכלוסיות ״הקצה״ – האחת כוללת את התלמידים המוכשרים ביותר ללימוד מתמטיקה , שיש להם יכולת ומוטיבציה להשקיע בלימודי העשרה במתמטיקה , לימודים המיועדים לפיתוח חשיבה מתמטית מעל ומעבר למה שניתן לצפות מאוכלוסייה רגילה של חטיבת הביניים . האוכלוסייה השנייה כוללת את התלמידים המתקשים בלימוד מתמטיקה , הנאבקים על הישגים מינימליים במקצוע זה . מדובר בתלמידים שלמרות קשייהם , בהינתן טיפול דידקטי מתאים אין ספק שרובם יוכלו לעמוד בדרישות של חטיבת הביניים ושל החטיבה העליונה , ברמה של 3 יח״ל ( לפחות , ( ולעומת זאת אם לא יקבלו טיפול מתאים הם ״ייפלו״ כבר בשלב חטיבת הביניים ולא יגיעו לא למיצוי יכולתם ולא להישגים שיאפשרו את השתלבותם בכיתה יש . אי לכך יזם האגף לחינוך על יסודי את התכנית שמיצוי ומצוינות במתמטיקהש . התכנית נועדה לתת מענה לתלמידי הקצוות במסגרת שמחוץ לכיתה ההטרוגנית . אחד מיסודות התכנית היה צורת ארגון הלומדים : תלמידי המיצוי ילמדו בקבוצה נפרדת , תלמידי המצוינות ילמדו בקבוצה נפרדת , שאר תלמידי הכיתה ילמדו בקבוצה שבה הטרוגניות ממותנת . שתי התכניות , שבו״לש ושמיצוי ומצוינותש , פותחו והופעלו בידי היחידה לחינוך מתמטי באוניברסיטה העברית בירושלים , בתקופות כמעט עוקבות זו לזו , בידי אותו צוות מוביל . ברור שעל פניו , יש בין שתי התכניות הבדלים מהותיים בתפישת הרכב הקבוצה הלומדת ותפקידה בהתפתחות הלומד היחיד . למרות זאת כל המדדים הכמותיים , האיכותניים , הפורמליים והבלתי פורמליים הצביעו על הצלחה של כל אחת משתי התכניות . נשאלת השאלה : הכיצד ? האם ניתן להפעיל במערכת החינוך כל תכנית , כל תכנית והיפוכה , ולהגיע בכולן להישגים במדדים המכריעים ? כדי לענות , ולו חלקית , על שאלה מאתגרת זו יוצגו שתי התכניות במהלך הסקירה ותיערך השוואה ביניהן . הטענה העולה בסקירה זו היא שבנקודות הקריטיות הדומה בין התכניות רב על השונה , ולכן אין זה פלא ששתיהן נחשבות לסיפור הצלחה . באשר לשאלה של השקפת עולם חינוכית – זו תישאר פתוחה לשיפוטו של הקורא ולהשקפת עולמו . אילו מענים מציעות מערכות חינוך במדינות נבחרות לאתגר השונות בין תלמידים ? מאת לילך גרינפלד יונה סקירה זו מציגה את האופן שבו מתמודדות פינלנד , שוודיה , בריטניה , קנדה , אסטוניה והולנד עם הבדלים ופערים בין תלמידים במערכות החינוך שלהן , פערים הנובעים משונות אישית , סוציו אקונומית , תרבותית , אתנית ולשונית . במדינות שנבחרו לסקירה זיהו קובעי המדיניות שהפערים החברתיים מהווים איום על חוסנה של המדינה , וייעדו למערכת החינוך תפקיד מרכזי בצמצומם . אסטרטגיה מרכזית בתהליך צמצום הפערים היא יצירת מערכת חינוך שוויונית
|
|