|
|
עמוד:123
סיכום המסמך פרק זה הוא סיכום רעיוני של תוכני המסמך והוא מציג את עיקרי הדברים העולים ממנו . הוא נפתח בסקירת הרקע העיוני , ומציג מקטעים מפרקי המסמך העוסקים במשפחה ובמיצב , בהיבט הרגשי חברתי , ביכולת הקוגניטיבית אקדמית ובסוגיית הגיל הרך . הפרק מסתיים בדיון קצר בנושא של הכשרת מורים להתמודדות עם ריבוי השונויות בחברה ובחינוך . כותרת המסמך – שחינוך לכול – ולכל אחדש – אוצרת דילמה המאתגרת אנשי חינוך ברחבי העולם מימים ימימה . האם ייתכן חינוך המכוון בו זמנית לכלל ולפרט , או שמא קיים ניגוד מובנה ובלתי נמנע בין שני אתגרי החינוך האלה ? ואם קיים ניגוד כזה , האם ניתן להתמודד איתו ולהתגבר עליו ( וכיצד , (? או שמא ראוי לקבלו ולחיות איתו , אולי אפילו לברך עליו ? ואולי בעצם רק חינוך המכוון לפרט יועיל גם לכלל ? הפרק שערכים מתנגשים ובחירה בין חלופותש פרש בפנינו מצע פילוסופי רעיוני להתמודדות עם דילמה זו . הדילמה הוצגה כמקרה פרטי של הקונפליקט המוכר בין ערכי חירות ושוויון ( שהוא עצמו מקרה פרטי של שורת קונפליקטים בין ״זוגות ערכים״ כגון שלום מול אמת , צדק מול חמלה . ( הדיון בקונפליקטים אלו נשען על חזונם ותורתם של שני הוגי דעות – ישעיהו ברלין ומיכאל רוזנק . ברלין דגל בגישה פלורליסטית ולפיה בתרבויות שונות ( ולעתים גם בתוך אותה תרבות ) מתפתחים ערכים שונים ואפילו מנוגדים , אך צידוד בערך מסוים אינו שולל בהכרח הבנה והערכה של ערך מנוגד . גישתו של ברלין רואה סכנה גדולה באמונה בקיומו של פתרון הרמוני אחיד וכולל , כפי שהוכיחה בעליל התפישה הטוטלית של כמה משטרים במאה העשרים . ריבוי ערכים ומערכות ערכים הוא אם כן בלתי נמנע ולפעמים אין מנוס מלהכריע ולבחור בין ערכים מנוגדים . קיימים אולי כמה ערכי על שעליהם אין להתפשר , כמו למשל חיי אדם וכבוד האדם , אבל מתחת לאלה קיימים ערכים חשובים שעל חלק מהם צריך לפעמים לוותר ולהתפשר . אם כי עדיף כמובן לחפש עד כמה שאפשר איזון עדין , גם אם שביר , בין ערכים מתנגשים . כך או כך , יש צורך בקשב לייחודיות הסיטואציה מצד אחד – ובהתאמה להשקפת עולם רחבה מן הצד השני . מכיוון שאין בשיח של ברלין התייחסות מפורשת לערכי על , ברור שאין התייחסות לקשר בין ערכי העל לערכים האחרים , המצויים לעתים קרובות בתחרות ובהתנגשות זה עם זה . את מילוי החסר הזה ניתן למצוא כאחד הרכיבים המרכזיים בתפישתו של מיכאל רוזנק . גישתו של רוזנק מדגישה מחויבות לתרבות היהודית לצד פתיחות ליצירתיות הכלל אנושית . רוזנק רואה כמצומצם וחד ממדי את המודל המקובל בחוגים יהודיים מסוימים ולפיו מהות החיים הערכיים היא מאבק נגד היצר הרע , ומכיוון שהאדם הפשוט מושפע בהכרח מהיצר הרע , יש להשאיר הכרעות ערכיות לסמכותם המוחלטת של דמויות ״מורמות מעם״ במסגרת של לימוד תורה וקיום מצוות . ראשית , אומר רוזנק , גם בעלי הדימוי ה״מורם מעם״ אינם משוחררים מיצרים ומחטאים . שנית , הממד החשוב לחיים ערכיים אינו הקונפליקט בין ערך ליצר אלא זה שבין ערך לערך . ואכן , בספרות התלמודית והמדרשית לא חסרות דוגמאות להתנגשות בין שלום
|
|