|
|
עמוד:105
החברתית תרבותית והקוגנטיבית הישגית . לטענת העורכים , אף על פי שעמדות המורים הן חשובות , בישראל נפוץ יותר הדגם של יישום ״מלמעלה למטה״ ולכן בחרו העורכים לפנות למומחים האחראים לשיטות שיושמו בדרך זו , שמן הפיתוח אל השטח , שכן חשוב יותר לבחון את הרעיונות והמטרות של המפתחים . ספרם של ריץש ובן ארי הציג בפירוט את שיטות ההוראה הבאות : למידה פעילה , הוראה מותאמת , למידה על פי סגנונות קוגניטיביים , למידה לקראת שליטה , למידה שיתופית והוראה מורכבת . עורכי הספר מציעים בסופו גם סקירה השוואתית בין השיטות , הבוחנת אותן לפי ממד השונות ( חברתית או קוגנטיבית , ( מטרות השיטה והאמצעים להשגתה , הרקע התאורטי שלה , יישומה בבית הספר , יעילותה ותנאים להפעלה אפקטיבית שלה בבית הספר . למשל : תנאי מוקדם לעצם ההפעלה של כל אחת מהגישות הוא מסר ברור מרשויות החינוך לגבי החובה לאמץ דרכי הוראה חלופיות בכיתה ההטרוגנית . דוגמה נוספת שעורכי הספר מתייחסים אליה היא הקמת צוותי עבודה של מורים , שיוכלו להתמודד ביתר קלות עם המשימה הכבדה של שינוי גישות ההוראה הנהוגות . הצעה נוספת היא פיתוח חומרי למידה ייעודיים , אם כי יש לציין שהעורכים מביעים כמה הסתייגויות מהצעה זו . ריץש ובן ארי ( 1994 ) מחלקים את הגישות לשתי קבוצות : א ) כאלה שמחייבות שינוי ערכי , שינוי מהותי בתפישות ההוראה ובעמדות כלפי מקומם של המורה והתלמיד ( למשל למידה שיתופית , הוראה מורכבת ) ב ) כאלה שבהן המורים נדרשים בעיקר ללמוד כלים ולהתנסות בהם ( למשל למידה לקראת שליטה . ( בכל מקרה , הכותבים מתייחסים לשינויים בעיקר ברמת בית הספר ובהתפתחותו המקצועית של המורה , ואינם נוגעים בשלב ההכשרה להוראה . גישה אחרת לחלוטין לעיסוק בשונויות רואה בהתמודדות עמן מאבק חברתי פוליטי . גישה זו היא הגישה הביקורתית המוצגת להלן . פדגוגיה ביקורתית הספרות על הכשרת מורים נחלקת לשתי מגמות לפחות : יש חוקרים הרואים את עיקר ההתמודדות של מורים עם שונויות בתחום הדעת של כל אחד מהם , ויש כאלה שתופשים את המורה המחנך ככוח המניע להתמודדות עם שונות בהיבט החברתי פוליטי באמצעות פדגוגיה ביקורתית . הפדגוגיה הביקורתית עוסקת בשוויון והיעדר שוויון ובאפליה מובנית שהיא תולדה של יחסי כוחות בחברה ובהיסטוריה של החינוך ומחזקת את המבנה החברתי כלכלי הקיים . הפדגוגיה הביקורתית שמה לה למטרה לחשוף את מקורות האי שוויון ולהיאבק בהם באמצעות חינוך לשינוי . במאמרו על הכשרת מורים ברוח החינוך הביקורתי , מבקש גובר ( 2000 ) לחזק אצל המורה הצעיר תודעה של שליחות חברתית ומוטיבציות ערכיות בעלות אופי לוחמני שעיקרן מאבק בניצול בני אדם או שימוש בהם , בכלל זה דיכוי ושימוש מוסווים , האופייניים לחברה הקפיטליסטית , הטכנו צנטרית והפוסט מודרניסטית . לטענתו המודל הביקורתי מבקש לחנך
|
|