|
|
עמוד:96
המלצות מן האמור בפרק נובעות מספר המלצות המובאות להלן : . 1 ההתלבטות בין הוראה במודל ההטרוגני לבין הוראה במודל הדיפרנציאלי ( הסללה , הקבצות ) אינה ניתנת להכרעה גורפת מכיוון שהשפעות המודלים הן תלויות הקשר . לכן , אנשי חינוך יכולים לבחור בצורה מושכלת באחד המודלים על סמך שיקול דעת והיכרות עם המערכת שבה הם פועלים והכרה בכך שבבסיס הבחירה עומדות תפישות חינוכיות המדגישות ערכים שונים . מתן אוטונומיה למנהלים לבחור בין החלופות הוא הכרחי . . 2 בתי ספר הבוחרים במודל ההטרוגני צריכים לאתגר את תלמידיהם בעלי היכולת הגבוהה . בתי ספר הבוחרים במודל הדיפרנציאלי צריכים להבטיח הוראה איכותית גם בקבוצות הנמוכות , על מנת למנוע את הבעיה של החרפת הפערים , המאפיינת את השימוש במודל זה . . 3 תנאים חיוניים להצלחת המעבר מהסללה או הקבצות להוראה הטרוגנית הם מחויבות עמוקה לשוויון , הקפדה על סטנדרטים אקדמיים גבוהים , שימוש בהוראה דיפרנציאלית מותאמת אישית בתוך הכיתה ומחוץ לה ופרישת מנגנוני תמיכה לימודית ורגשית בתלמידים בעלי צרכים שונים . . 4 הבחירה ללמד תחום דעת מסוים במסגרת של הקבצות מחייבת התאמה של מאפייני המורה למאפייני הקבוצה . מורים מסוימים מצליחים יותר מאחרים בעבודה עם תלמידי הקצוות ( מתקשים או מחוננים . ( המדיניות הרווחת של הקצאת מורים לקבוצות על פי ותק או כוח פוליטי בבית הספר אינה מועילה ועלולה להגביר את חוסר השוויון . אם צוות המורים כולל מורים ותיקים ומנוסים שהם בעלי סיכויי הצלחה גבוהים לקדם תלמידים במגוון של רמות , תהיה זו מדיניות נבונה לשבצם באופן שווה בהקבצות שונות . בהמשך לכך , הנטייה לשבץ להקבצות נמוכות מורים חדשים או מורים מתחום דעת אחר פוגעת בסיכויי ההצלחה של ההוראה בהקבצות . . 5 אחת התוצאות השכיחות של חלוקה להקבצות היא קביעת תכנית לימודים מדוללת בהקבצות החלשות והצבת ציפיות נמוכות לתלמידיהן . על בית הספר להציב סטנדרטים ברורים של הוראה איכותית גם עבור כיתות אלו . שמירה על רף אקדמי נאות והצבת אתגרים מתאימים וציפיות גבוהות לכלל התלמידים הן תנאים הכרחיים להצלחת הטיפול בשונויות קוגניטיביות בכל מודל של ארגון ההוראה . . 6 רמה סבירה של בחירה וגמישות מעלה את סיכויי ההצלחה של מודל ההקבצות . לכן יש לאפשר לתלמידים בחירה מרבית ( בסיוע הצוות ) של הרמה שבה הם מעוניינים ללמוד וכן לאפשר ניידות בין הקבוצות .
|
|