|
|
עמוד:95
לעצמם . בשיחה של הוועדה עם עופר רימון , שעמד בראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך , הדגים רימון את פורטל התוכן החינוכי והדגיש את יכולת הבחירה של המורים בשיעורים מתוקשבים שונים לפי שיקול דעתם . חלק מספקי התוכן השונים המורשים על ידי משרד החינוך ( שעת הדעתש למשל ) מאפשרים חלוקת משימות דיפרנציאליות לתלמידים ומעקב באמצעות הטכנולוגיה אחר התקדמות התלמידים באופן שכולל לעתים גם זיהוי של קשיים העולים במהלך הלימוד . ככלל , מצטבר בשדה הטכנולוגיה החינוכית ידע רב על , adaptive learning סביבת למידה המתבססת על התפישה שלכל לומד יש סגנון למידה משלו ומנסה להתאים את אופן הלימוד ללומד . הטכנולוגיה יכולה לתרום גם מעקב שיטתי ומיפוי שיטתי של התלמיד ולהקל על השיתוף בידע הנצבר על תלמיד – כפי שנעשה למשל בקריית חינוך ניסויית שדרורש – ובכך לסייע בטיפול בו . ועדה זו לא סקרה את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה מעין זו . בפרק זה הצגנו מודלים שונים הנענים , כל אחד בדרכו , לאתגר השונות האקדמית בין תלמידים – הן מודלים המופיעים בספרות הבינלאומית ונדונים בה בהרחבה ( כאן התמקדנו בעיקר בארגון ההוראה בהקבצות לעומת ארגונה בכיתות הטרוגניות ) והן מודלים המיושמים בבתי ספר שונים בישראל שבהם ביקרה הוועדה . המסקנה העיקרית העולה מסקירתנו זו היא כי אין זה מציאותי , ואף לא רצוי , להתבונן במודלים השונים ולתרגם אותם ל״מתכונים״ שכל בית ספר יכול לאמץ ולהצליח . ההפך הוא הנכון . כל מודל וכל תכנית הם תלויי הקשר . כל אחד מבתי הספר שנסקרו הדגיש כיצד התכנית שבנה ויישם נשענה על כוח האדם , על האתוס הבית ספרי , על המשאבים שעמדו לרשותו , על הבנתו את צורכי תלמידיו ועוד . ניתן לטעון , ובצדק , כי בית ספר מסוים אינו מתמודד עם הקשיים , האילוצים וההקשר שאיתם מתמודד בית ספר אחר . עם זאת , בכל בית ספר הודגמה חשיבה לא שגרתית על מאפייני בית הספר , צרכיו ונקודות החוזק שלו , חשיבה שאפשרה פדגוגיה ייחודית . בקריית החינוך שדרורש למשל , גודלו של בית הספר , מאפיין שנתפס בדרך כלל כחיסרון , תורגם ליתרון בזכות חשיבה יצירתית על מערכת השעות , בזכות ההתעקשות להציב את התלמיד וקידומו במרכז , ובזכות ניצול המספרים הגדולים כדי להעשיר את מגוון הבחירה לתלמידים . גם עבודתה האינטנסיבית של יחידת ההערכה בבית ספר זה מתבססת כולה על הסגל , והושגה באמצעות חשיבה אחרת על עבודתו . דוגמה נוספת : בבית הספר שמשגבש שברו ( בפועל ) קירות של כיתות כדי לאפשר לתלמידים עבודה שיתופית יזמית בחלל גדול יותר . המאפיינים החשובים שנצפו בשטח הם אמונה בנכונות הדרך שבית הספר בחר , התלכדות סביב חזון ואתוס , אמונה ותמיכה בסגל ואמון בינו לבין ההנהלה , הצבת רף ציפיות גבוה מכל תלמיד ( ושל כל איש סגל מעצמו , ( הצבת התלמיד במרכז – על צרכיו , רצונותיו ונקודות החוזק והחולשה שלו , הקשר ההדוק עם העולם שמחוץ לבית הספר ולבסוף מאפיין שבעינינו הוא רב חשיבות : השאיפה לשפר את הרווחה הנפשית של התלמיד בבית הספר מתוך תפישה הוליסטית של תפקוד מיטבי , ולא מתוך הסתכלות מצומצמת על הישגים אקדמיים . כל המאפיינים הללו מהווים לדעתנו את הלקח שניתן להפיק מפרק זה ואת הבסיס להמלצות שראוי לגזור ממנו .
|
|