|
|
עמוד:79
האקדמיות כאשר הם משווים עצמם לתלמידים בהקבצות נמוכות יותר , אך השוואה לחבריהם השווים להם ביכולת או אף חזקים מהם , עלולה להביאם לחוות חוסר ביטחון בהישגיהם . כלומר , מנגנון ההשוואה של תלמידים הוא מורכב מאחר שקיימות אפשרויות שונות של קבוצות התייחסות שבהן עורכים התלמידים את ההשוואות האלה , ולכל השוואה תיתכן השפעה אחרת על התפישה העצמית שלהם . ( Belfi et al ., 2012 ) שיקולים בבחירת המודל הדיפרנציאלי או המודל ההטרוגני : סיכום לאור האמור עד כה בפרק , ניתן למנות את השיקולים להעדפתן או דחייתן של מסגרות דיפרנציאליות ומסגרות הטרוגניות . שיקולים בעד הוראה במסגרות דיפרנציאליות ונגד הוראה הטרוגנית : ››› במסגרות דיפרנציאליות המטרות ממוקדות על פי מאפייני התלמידים . ››› מסגרות אלו מותאמות לצרכים האקדמיים של תלמידים שונים : תלמידים בעלי פרופיל אקדמי שונה זקוקים לאתגרים , גישות הוראה וקצב לימוד שונים . ( Slavin , 1987 , 1990 ) ››› המורה אינו נדרש לחלוקת משאביו על פני ספקטרום של יכולות אלא יכול להקדיש את מאמציו להוראה ברמה שאליה שובץ . ››› על פי רוב , מסגרת דיפרנציאלית מיטיבה מבחינה לימודית עם תלמידי ההקבצות הגבוהות יותר ועם התלמידים המחוננים . שיקולים בעד הוראה הטרוגנית ונגד הוראה במסגרות דיפרנציאליות : ››› מודל ההקבצות כרוך לעתים קרובות בתופעה של , stratification שתוצאותיה הן הגדלת הפערים בין תלמידים חלשים לחזקים . ››› ההקבצות הנמוכות סובלות מדימוי נמוך . להשלכות הרגשיות של מצב זה עלולה להיות השפעה שלילית על הישגי הלומדים בהן . ››› עצם היומרה לחלק את התלמידים על פי צרכים היא בעייתית , שכן גם באותה הקבצה תמיד יהיו תלמידים בעלי צרכים שונים וסגנונות למידה שונים , כך שההנחה שהמורה יוכל ללמד באופן שיתאים לכל התלמידים בכיתה לא בהכרח תקפה . ››› ההתייחסות למאפיינים שונים של התלמידים עשויה להביא לחלוקות שונות שכלל לא ברור מה יתרונה של האחת על פני חברתה . לדוגמה , חלוקה על פי ציונים תהיה שונה מחלוקה על פי מוטיבציה , ולעתים קרובות יהיו מכנים משותפים דווקא בין תלמידים המשובצים להקבצות שונות .
|
|