|
|
עמוד:73
פרק : 5 שונויות קוגניטיביות ומימוש הפוטנציאל האקדמי בבית הספר פרק זה עוסק במודלים לארגון מסגרות הלימוד לאור השאיפה לממש את היכולת הקוגניטיבית של כל התלמידים . אנו יוצאים מנקודת הנחה כי קיימת שונות אקדמית בין תלמידים וכי המערכת מעוניינת להביא כל תלמיד ותלמידה להישגים המקסימליים שיש ביכולתם להשיג בהתחשב בפוטנציאל הקוגניטיבי שלהם . יחד עם זאת , הנחת היסוד שלנו היא כי המערכת חותרת לשוויון הזדמנויות ולצמצום פערים . ברוח הדברים המופיעים בפרק הראשון , שערכים מתנגשים ובחירה בין חלופותש , אנו דנים במטרות מתחרות שהמתח ביניהן הוא המניע להתחבטות בשאלה כיצד לארגן את מסגרות הלימוד באופן שיבטיח הוראה איכותית לכלל התלמידים . בפרק זה נציג מקצת מן האפשרויות להיענות לאתגר הכרוך בהוראת תלמידים השונים זה מזה ביכולות הלימוד שלהם . ברור שתמונה זו היא מורכבת ולא ניתן להקיפה במלואה במסגרת זו . אנו מקווים כי הקוראים יוכלו להתרשם מן השיקולים השונים ומן היתרונות והחסרונות הכרוכים בבחירה במודל מסוים של ארגון בית ספרי . בתחילת הפרק נציג מודלים לארגון מסגרות הוראה בבית הספר ולאחר מכן נדגים את המודלים האלה באמצעות מקצוע המתמטיקה . בהמשך נדון בחשיבות שאנו מייחסים למתן אוטונומיה למנהלי בתי ספר לקבל החלטות על מודל ההוראה המתאים לבית ספרם ונציג תובנות שעלו בעקבות ביקור הוועדה בבתי ספר שונים , בניסיון להתחקות אחר הדרך שבה בתי ספר שונים בישראל מתייחסים לשונויות בין תלמידיהם ומתרגמים אותן לפעילות יומיומית . מודלים לארגון מסגרות הוראה בבית הספר בהתייחס ליכולות התלמידים הניסיון לאזן בין המטרות המתחרות של הגשמת יעדי תכנית הלימודים באופן שוויוני לכלל התלמידים מחד גיסא והיענות לשונויות אקדמיות ( כולל שונות ביכולת , סגנונות למידה שונים וצרכים ייחודיים של תלמידים ) מאידך גיסא יוצר את אחת הדילמות המרכזיות הניצבות כיום בפני בתי ספר . פתרון טיפוסי לדילמה זו במדינות רבות , ביניהן ארצות הברית , ישראל ואחרות , הוא הוראה במסגרות דיפרנציאליות . כלומר , קיבוצם יחד של תלמידים על בסיס מאפיינים דומים , אם ככיתה ( הסללה ) ואם כקבוצת לימוד למקצוע מסוים ( הקבצה , ( והוראה באופן המביא בחשבון את מאפייני התלמידים . באופן אידאלי , מצב זה אמור להביא למימוש יכולתו של כל תלמיד . אולם המציאות מראה כי לרוב אין הדבר כך . הספרות הענפה בתחום רוויה בראיות להבדלים המשמעותיים בין קבוצות באותו בית ספר מבחינת איכות ההוראה ומידת השגת היעדים שנקבעו . הכף נוטה לטובת הקבוצות ברמות הגבוהות ( רש סקירתם של אוקס וחובש . ( Oakes et al ., 1992
|
|